מסכת שבת פרק ראשון
דף ב
א. המקרים בהוצאה מרשות לרשות, כאשר העני מבחוץ ובעה''ב בפנים 1. החיובים: העני עוקר מבחוץ ומניח בתוך ידו של בעה''ב. 2. העני עוקר מתוך ידו של בעה''ב ומוציא. 3. בעה''ב עוקר מהבית ומניח בתוך ידו של העני שבחוץ. 4. בעה''ב עוקר מידו של העני ומניח בתוך ביתו. 5. המקרים ששניהם פטורים: העני עוקר מבחוץ ומכניס ובעה''ב מניח בפנים. 6. בעה''ב עוקר ונותן לתוך ידו של העני שבפנים והעני מוציא ומניח. 7. בעה''ב עוקר מבפנים ומוציא לחוץ והעני נוטל מידו ומניח. 8. העני עוקר מבחוץ ומניח בתוך ידו של בעה''ב, ובעה''ב מכניס ומניח.
ב. מדוע במסכת שבועות קאמר שתים שהן ארבע לחוד והכא קאמר שתים שהן ארבע בפנים ושתים שהם ארבע בחוץ 1. הכא דעיקר שבת קאמר אבות ותולדות, ודחי דהאבות היינו יציאות והם רק שתים, ובשבועות בעינן שיהיו כולם לחיובא דומיא דמראות נגעים. 2. הכא תני חיובי ופטורי ובשבועות נכתבו רק החיובים, והכנסה נמי נקראת יציאה מכיון דעוקר ממקומו, או דתני רשויות.
שאלות לחזרה ושינון
א. המקרים בהוצאה מרשות לרשות (8)
ב. מדוע קאמר הכא שתים שהן ארבע בפנים ובחוץ (2)