דף ז
א. דיני כרמלית 1. בקעה הויא כרמלית, והא דקאמר רה''י לשבת הוא משום שאינה רה''ר או דאיירי שיש לה מחיצות שדינה כקרפף. 2. מקום האצטבאות שלפני העמודים, לכו''ע כרמלית. 3. בין העמודים פליגי אי דינו ככרמלית או כרה''ר. 4. לכרמלית איכא קולי רה''ר דחיובה רק עד גובה עשרה טפחים, וקולי רה''י דמתחילה רק מד' על ד' טפחים. 5. לבינה בגובה ג''ט נחשבת למקום בפ''ע והזורק ונח על גבה נחשב שהונח במקום פטור, ופליגי בקוצים ובצואה אי צריך ג''ט או דאפילו פחות מכך נמי חשיב בפ''ע.
ב. חורי רה''ר הוו לאביי כרה''ר ולרבא אינם כרה''ר, ומייתי 1. קרן זוית הויא כרמלית ואינה כחורי רה''ר, כיון דלא ניחא תשמישה. 2. זורק ד''א ברה''ר ונדבק בכותל, דינו כמי שהונח בארץ. ומוקי בדבילה שמינה ולא מוקי בנח בחור, כיון דצרור מיהדר, או דמרישא למעלה מעשרה הוי כזורק באויר ש''מ דאיירי בכותל שאין בו חור משום שאם יש בו חור נימא חוקקין להשלם כדעת ר''מ.
שאלות לחזרה ושינון
דף ז
א. דיני כרמלית (5)
ב. המח' בדין חורי רה"ר, והשמועות (2)
דף ח
א. הדין בזרק כוורת לרה''ר 1. בגבוהה עשרה טפחים ורחבה ששה הוי רשות בפ''ע ופטור. 2. אם רחבה פחות מששה, לאביי חייב ולרבא פטור כיון דהקרומיות יוצאות למעלה. 3. כפאה על פיה, אם גבוהה עד שבעה ומשהו חייב. 4. בגבוהה יותר משבעה, לאביי פטור דהוי לבוד, ורב אשי מחייב משום דמחיצות עשויות לתוכן.
ב. עמוד ברה''ר שגובהו ט' טפחים דינו כרה''ר מכיון שמשתמשים בו לכתף, ופליגי בגומא תשעה האם תשמיש ע''י הדחק שמיה תשמיש. ומייתי 1. היה ברה''ר והניח עירובו בבור פחות מי' הוי עירוב ש''מ דחשיב תשמיש, ותירץ דעירובו נמצא בכרמלית, והשובת נמצא בכרמלית שנקראת רה''ר משום שאינה רה''י, או ששובת ברה''ר והעירוב תופס כרבי דלא גזרו שבות בין השמשות. 2. המשנה כפלה את הדין של רקק להשמיענו שנוהג בחורף ובקיץ, ותני הילוך תרי זימני למימר דדווקא הילוך ע''י הדחק חשיב הילוך אבל תשמיש ע''י הדחק לא חשיב תשמיש.
שאלות לחזרה ושינון
דף ח
א. דין הזורק כוורת לרה"ר (4)
ב. המח' בתשמיש ע"י הדחק, והראיות (2)