פרק רביעי במה טומנין
דף מח
א. במה אין טומנין 1. גפת של זיתים, ושל שומשמין בעיא. 2. זבל. 3. מלח. 4. סיד. 5. חול, אפי' יבשין. 6. תבן. 7. זגין. 8. מוכין. 9. עשבים לחים אסור, ובעי אי דוקא לחים מחמת עצמן, וביבשין שרי.
ב. גערת רבה על העבד ומ''ט 1. נתן כלי שיש בו צונן ע''ג מיחם מים, והטעם כיון שמוליד בו חום. 2. פרס סודר ע''ג קנקן, כיון שסוחטו לאחר מכן כיון שמקפיד עליו.
ג. דין מוכין 1. בעי אי שרי לטלטלם ואביי אסר, והא דאמרינן שאין לטלטל מוכין, י''ל דקמ''ל לאיסור בלא טמן ואף דחזי למזגא. 2. נתינת מוכין בכר, חדש אסור, ובכר ישן אם יצא שרי להחזיר.
ד. דיני חיבור 1. הפותח בית הצואר חייב כיון דהוי חיבור, משא''כ מגופת חבית. 2. שלל כובסין הוי חיבור גם שלא בשעת מלאכה, דניחא ליה שישארו כך אם מטנפי. 3. מקל בקרדום הוי חיבור רק בשעת מלאכה, כיון דלאחר מכן זורקו. 4. בית הפך בכירה, לר''ש טהור דלאו כמחובר ולר''מ טמא דהמחובר כמוהו, ולא מטמא באוירו משום היכר דהוי דרבנן ואין לשרוף על זה. 5. מספורת פרקים הוי חיבור, מדאורייתא רק בשעת מלאכה, ומדרבנן חיבור רק לטומאה לחומרא אבל לא להזאה.
שאלות לחזרה ושינון
א. במה אין טומנים (9)
ב. גערת רבה על עבדא דריש גלותא (2)
ג. דיני מוכין (2)
ד. דיני חיבור (5)