(צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
פרק כ''ד מי שהחשיך
דף קנג
א. מי שהחשיך בדרך למי נותן את כיסו, ומ''ט 1. לנכרי, כיון שאינו שייך במצוות. 2. חמוֹר, אינו אדם. 3. שוטה. 4. חרש וקטן, וספק אי עדיף בן דעת או גדול. 5. מוליך פחות פחות מד''א וכבוד ה' להסתיר זאת, וזו מגזירות י''ח דבר, ופליגי אם בו ביום גדשו סאה כחרדל שנכנס ע"ג על קישואין או מחקו סאה כרימונים על גבי דבש.
ב. טעם ההיתר 1. הטעם כיון שלא יעמיד עצמו על ממונו, ומציאה לל''ק אסור ולל''ב בעי אם המציאה באה לידו. 2. מחמר ליכא, דמניח עליה כשהולכת ונוטל ממנה כשעומדת, ובחבירו אסור. ואדם שבכניסת שבת חבילתו מונחת על כתיפו, רץ עד שמגיע לביתו וזורקו כלאחר יד.
שאלות לחזרה ושינון
א. מי שהחשיך בדרך, למי נותן כיסו ומ"ט (5)
ב. טעם ההיתר (2)