דף קנז
א. לרבי שמעון אין מוקצה לכן שרי לחתך נבילה שנתנבלה בשבת, ולר''י יש מוקצה ואסור אם לא היה מוכן מע''ש. ומייתי 1. האמוראים שפסקו כר''י, רב גבי כרכי זוזי, לוי שראה טריפות ביו''ט ליד האשפה, וכן עולא. 2. פסקו כר''ש, שמואל, זעירי דשרי לטלטל בהמת חולין שמתה, ורבי יוחנן.
ב. המשניות במוקצה שנשנו סתמא 1. אין מבקעין עצים מקורה שנשברה ביו''ט, אמרינן דזו דברי ר''י ברבי יהודה. 2. אין מתחילים בעצים שבמוקצה, איירי במוקצה מחמת חסרון כיס דבהא ר''ש מודה. 3. משקין ושוחטין ביו''ט רק בהמות בייתות, אתי כרבי יהודה. 4. ב''ה סברי כר''ש דשרו לנער טבלא.
ג. לגבי מה אין הלכה כר''ש במוקצה 1. במוקצה מחמת מיאוס, כגון נר ישן. 2. במוקצה מחמת איסור, כגון נר שהדליקו באותה שבת.
ד. התרת נדרים 1. לל''ק בעי אי רק הפרה לצורך השבת או אף שלא לצורך, ופשט דרך לצורך. 2. לל''ב בעי אי הפרה כל היום או מעת לעת, וזו מחלוקת תנאים. 3. נשאלין בשבת לנצרים אפילו שהיה פנאי.
ה. מדידת מצוה בשבת 1. פוקקין את המאור, כדי שלא תכנס טומאה לבית. 2. מודדין את המטלית. 3. מודדין מקוה. 4. שרי לקשור כלי בגמי ע''מ למדוד אם יש פותח טפח. 5. התירו רק מדידת מצוה, וכן מתעסק שלא לצורך שרי.
הדרן עלך פרק מי שהחשיך וסליקא לה מס' שבת
שאלות לחזרה ושינון
א. המחלוקת האם יש מוקצה בשבת, והפסקים (2)
ב. המשניות במוקצה שנשנו סתמא (4)
ג. לגבי מה אין הלכה כר"ש במוקצה (2)
ד. התרת נדרים בשבת (3)
ה. מדידת מצוה בשבת (5) הדרן!