דף ק
*השתמשות באילן וביורדים. *ירידה אם עלה. *אילן יבש. *עשבים. *תשמיש.
א. איסור השתמשות באילן שייך בשרשי אילן היוצאים למעלה משלשה טפחים אבל למטה מג"ט שרי, ובצדדין שעולים ואח"כ יורדים רבה שרי דהוו כקרקע ורב ששת אסר כיון דאתו מכח איסור. והמקרים שנחלקו 1. שרשי אילן, שמגולה מארבע רוחות. 2. אילן שיוצא מחריץ שמגולה משתי רוחות. 3. היוצא מקרן זוית שרק רוח אחת מגולה. 4. אף אילן היוצא מארובה, וקמ"ל דאפ"ה רב ששת אסר ולא קאמר ביתא כמאן דמליא.
ב. באילן ובהמה אסור לעלות להתלות להשען בשבת וכן אסור לעלות מע"ש ולהשאר, ואם עלה פליגי אי ירד או לא. ופלוגתייהו 1. עלה מבעו"י מותר ומשחשיכה אסור. 2. שוגג ירד ובמזיד אסור. 3. נחלקו האם קנסו שוגג אטו מזיד. 4. גבי זבחים הניתנין במתן ארבע שנתערבו בניתנין אחת פליגי האם יוסיף או יגרע, להו"א נחלקו במחלוקת זו, ודחי דר"א הכא יאסור לרדת כיון דלא קעביד מצוה, ולרבי יהושע דווקא התם אמרינן שב ואל תעשה משא"כ הכא דאכתי בעודו למעלה עובר איסור.
ג. מקשינן סתירה בדין השתמשות באילן יבש, ומתרצינן 1. להו"א בגזעו מחליף, ודחי דזה אינו יבש. 2. למסקנא שרי בקיץ ובאילן שאין עליו פירות או ענפים.
ד. מקשינן סתירה גבי הליכה ע"ג עשבים, ותרצינן דשרי 1. יבשים. 2. לחים בחורף. 3. עם נעלים. 4. נעלים ללא עוקצים. 5. עשב קצר.
ה. סוגיית תשמיש 1. אץ ברגלים חוטא: מי שמהלך ע"ג עשבים או הכופה את אשתו לדבר מצוה, או שבועל ושונה שלא מדעתה, אבל מדעתה זוכה לבנים זכרים. 2. אשה שתובעת את בעלה זוכה לבנים נבונים, וה"מ בארצויי אבל בפה אסור. 3. אם לא ניתנה תורה היינו לומדים דרך ארץ מבע"ח: צניעות מחתול, גזל מנמלה, עריות מיונה, ודרך ארץ מתרנגול שמפייס ואח"כ בועל.
ו. קללות חוה 1. דם נדה. 2. דם בתולים. 3. צער גידול בנים. 4. צער עיבור. 5. צער לידה. 6. משתוקקת לבעלה כאשר יוצא לדרך. 7. תובעת רק בלב. 8. כיסוי ראש כאבל. 9. מנודה מכל אדם, להו"א ביחוד ולמסקנא דאסירא לבי תרי. 10. חבושה בבית האסורין. 11. מגדלת שיער. 12. יושבת ומשתנת, ולאידך הוי שבח כפירדה. 13. נעשית כר לבעלה.
שאלות לחזרה ושינון
א. המח' בשרשי אילן שיורדים, והמקרים שנחלקו (4)
ב. המח' בעלה באילן האם ירד, ובמאי פליגי (4)
ג. יישוב הסתירה בהשתמשות באילן יבש (2)
ד. יישוב הסתירה בהליכה ע"ג עשבים (5)
ה. סוגיית תשמיש (3)
ו. קללות חוה (13)