דף קטז
*כורך. *סדר אמירת ההגדה.
א. כורך במצה ומרור 1. אין לכרוך יחד מצה ומרור, דמרור דרבנן מבטל למצה דאורייתא אפילו למ"ד אין מצוות מבטלות זו את זו. 2. הלל היה כורכן יחד שנא' על מצות ומרורים, ולחבריו להו''א אין יוצאין בהכי, ולמסקנא יוצאין בהכי ובהכי. 3. להלכה אוכלים מצה בפ''ע ומרור בפ''ע ואח''כ כורך תרוייהו זכר למקדש כהלל. 4. בלע מצה יצא ובלע מרור לא יצא, ולכן אם בלע מצה ומרור יצא רק י"ח מצה, ואם כרך בסיב לא יצא כלל.
ב. סדר אמירת ההגדה 1. מוזגין כוס שני והבן שואל ארבע קושיות: חמץ ומצה, שאר ירקות ומרור, כולו צלי, ומטבילין שתי פעמים. 2. השואל, אם בנו חכם, אשתו, הוא לעצמו, ואפילו שני ת"ח שואלין זה לזה. 3. מתחיל בגנות לרב מתחילה עובדי ע"ז ולשמואל עבדים היינו, ומסיים בשבח. 4. החיוב לומר פסח מצה ומרור ואותנו הוציא משם, ויש להגביה את המצה והמרור אבל לא את הבשר דנראה כקדשים בחוץ. 5. בכל דור אדם חייב לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים שנאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים, לפיכך אנחנו חייבים להודות להלל ולשבח. 6. הסיום לב''ש עד אם הבנים שמחה ולב''ה עד למעינו מים. 7. החתימה בגאולה, לר''ט אשר גאלנו אבל אינו חותם, ולר"ע אף אומר כן ה' יגיענו למועדים ולרגלים אחרים וחותם בא"י גאל ישראל. 8. סומא לר"א בר יעקב פטור מאמירת הגדה שנאמר בעבור זה ובגז"ש זה מבן סורר ואף דמצה בזה"ז דרבנן מיהו תקנו כעין דאורייתא, רב יוסף ורב ששת שהיו סומין אמרו הגדה בביתם ש"מ דקסברי מצה בזה"ז דרבנן, או דסברי דמצה דאורייתא מיהו בעבור זה קאי על המצה והמרור ולא לגז"ש.
שאלות לחזרה ושינון
א. כורך במצה ובמרור (4)
ב. סדר אמירת ההגדה (8)