דף פב
*צום בסכנה.
צום במקרי סכנה 1. בקטנים איכא שנתיים של חינוך לשעות שמאכילן באיחור, ופליגי האם יש גם שנתים של השלמה מדרבנן, ובחולה רק שנה. 2. מעוברת שהריחה ביו''כ מאכילין אותה עד שתשוב נפשה, ומייתי דלוחשין לה ובחדא אילחישא ונפק מינה רבי יוחנן ובחד לא עזר ויצא שבתאי אוצֵר פירות, ואמרינן מעוברת שהריחה בשר קודש או חזיר תוחבין לה: כוש ברוטב, רוטב עצמו ושומן עצמו כיון שאין דבר שעומד בפני פקו''נ חוץ מע''ז שנאמר בכל נפשך וגלוי עריות מנערה המאורסה ושפיכות דמים דמאי חזית דדמך סומק טפי. 3. חולה אומר צריך ורופא אומר שאינו צריך מאכילים אותו ואמרינן דאפילו מול כמה רופאים שומעים לחולה דלב יודע מרת נפשו, ואם החולה אומר שאינו צריך והרופא אומר שצריך מאכילים אותו דקאמר מחמת שטות, וכשיש מחלוקת בין הרופאים אזלינן בתר רוב דיעות ובפלגא ופלגא לקולא משום דהוי ספק נפשות. 4. מי שאחזו בולמוס יש להאכילו עד שיאורו עיניו וזה משיבחין בטעמא בין טוב לרע, ואמרינן מאכילין הקל הקל תחילה והיינו נבילה טבל שביעית, ופליגי בטבל שאפשר לתקנו לעומת תרומה שראויה לכהן. 5. למתיא בן חרש כבד לנשיכת כלב שוטה, סם לחושש בגרונו, בשר חמור לירקון והקזת דם לסרונכי, וחכמים פליגי ומודו רק בסם דשרי.
שאלות לחזרה ושינון
צום במקרי סכנה (5)