דף לא
*ט"ו באב.
א. לא היו ימים טובים לישראל כיום הכיפורים דהוי יום מחילה וניתנו בו לוחות האחרונות, ומפרשינן מה אירע בט"ו באב 1. הותרו שבטים לבא זה בזה, ודרשו שדבר זה נהג רק בדור של בנות צלפחד. 2. שבט בנימין הותר לבא בקהל, ודרשו ממנו ולא מבנינו. 3. כלו אנשי מדבר מלמות, ואז חזר הדיבור מה' למשה. 4. הושע בן אלה מלך ישראל ביטל פרוזדיאות שהושיב ירבעם בן נבט בדרכים כדי שלא יעלו לרגל לירושלים. 5. ניתנו הרוגי ביתר לקבורה ואז תקנו ביבנה את ברכת הטוב והמטיב בברהמ''ז. 6. פסקו מלכרות עצים למערכה כיון שתשש כחה של חמה והעצים יבשים ונקרא יום תבר מגל, ומכאן ואילך דמוסיף יוסיף חיים ודלא מוסיף תקבריה אימיה. ומייתי שבנות ירושלים יוצאות לחולל בכרמים בכלי לבן שאולין כדי שלא לבייש את מי שאין לו לכן הבגדים טעונים טבילה, ומי שאין לו אשה נפנה לשם, ואמרו תנו עיניכם היפיפיות ליופי המיוחסות למשפחה והמכוערות אמרו קחו לשם שמים ובלבד שתעטרונו בזהובים, ולעתיד לבא עתיד הקב''ה לעשות מחול לצדיקים.
הדרן עלך פרק רביעי וסליקא לה מסכתא תענית!
שאלות לחזרה ושינון
א. טעם השמחה בט"ו באב (6)