דף ע"א
*מדבר מהכתב. *חרש מעיקרו.
פקח ונתחרש המדבר מהכתב כותבין גט לאשתו, ומקשינן 1. נשתתק שמעינן לה דבודקין ונותנין, ודחי דאלם הוי כפקח גמור. 2. מקשה מקרבן העדות פרט לאלם והרי יכול לומר מהכתב, ודחי מפיהם ולא מפי כתבם. 3. בודקין כמו גיטין: לעדיות ודחי עדות אשה, ירושה לבנו הבכור, משאות ומתנות לדידיה, ולא עדות לעלמא. 4. תנאי, אי הולכים בתר כת"י דחרש לגיטין או לא, לת"ק לא הולכין ולרשב"ג הולכין בנתחרש. 5. נתחרש לא יוציא עולמית אף מתוך הכתב, וי"ל דרשב"ג מפרש דברי ת"ק דאירי בחריף ולכו"ע מוציא, או עולמית משום דבעינן דעת החרש המגרש, וחרשת מתגרשת.
חרש מעיקרו 1. לגבי להוציא יבמתו מאחיו פקח, אמרינן דלא מוציא. 2. באחיו חרש פליגי אי גזרינן אטו פקח, ודחי דמוציא ממתני' דנכריות כונסין ואם רצו להוציא יוציאו אף דשתיהם חרשים. 3. אשתו ביבמתו לכו"ע לא מחלפא, ומוציא אשתו בגט ע"י רמיזה.
שאלות לחזרה ושינון
דף ע"א
פקח ונתחרש ודיניו (5)
חרש מעיקרו (3)