דף ס"ו
*סגי בכתבו. *מתנת גניבא. *כתבו ונתנו.
אומר שיכתבו בלא יתנו אף נותנים: 1. יוצא בקולר. 2. מפרש ויוצא בשיירא. 3. לר"ש שזורי גט מסוכן. 4. מושלך לבור. ולא חישינן לשד, שראו צורת אדם, ובבואה דבבואה, ובשעת הסכנה. 5. בבריא שאח"כ עלה לראש הגג ונפל ומת, אם מעצמו הוי גט, וברוח דחאתו אינו גט דשיחק בה.
גניבא כשיצא בקולר אמר שיתנו ד' מאה זוזי מחמרא לר' אבינא, וזכה כר' הונא דגט כמתנה דא"צ לפרש וא"צ קנין ואם עמד חוזר. ומקשינן 1. וכי ישנה לאחר מיתה, ודחי דיש מתנה לאחר מיתה. 2. הויא מתנת שכ"מ במקצת, ודחי דיוצא בקולר ודאי ימות. 3. למסקנא דאמר מחמרא ואין עושין מעות מיין, ותירץ לייפות כחו ליקח מהמעות אם החמיץ ומהיין באבדו המעות.
דין כתבו ותנו 1. אומר לשתים תנו או לשלשה כתבו ותנו, הדין שיכתבו ויתנו. 2. אמר לשלשה תנו, לר"מ אומרים לאחרים מפני שעשאן ב"ד, ולר' יוסי דוקא אותן השלשה. 3. אמר לעשרה כתבו ותנו אחד כותב ושנים חותמין, ובכולכם אחד כותב וכולן חותמין.
שאלות לחזרה ושינון
דף ס"ו
אומר שיכתבו ולא אמר תנו נותנים (5)
מתנת גניבא והקושיות (3)
דין כתבו ותנו (3)