אבל בפתח תקווה: הרבנית שושנה שרעבי ע"ה

דרעי ונציגי ש"ס בניחום אבלים (באדיבות המצלם)

תושבי פתח תקוה קיבלו במוצאי שבת את הבשורה המרה על פטירתה, בשבת קודש, של הרבנית החשובה מרת שושנה שרעבי ע"ה, אשת יבדלחט"א הגאון רבי ישראל שרעבי, רב שכונת שעריה ומחנה יהודה בעיר. הלוויתה יצאה מביתה לבית החיים סגולה בעיר, שם נטמנה.

יו"ר ש"ס ושר הפנים אריה דרעי, הגיע לניחום אבלים בביתו של הגאון רבי ישראל שרעבי, כשהוא מלווה בנציגי סיעת ש"ס בפתח תקווה, מ"מ ראש העיר אוריאל בוסו, יו"ר האגף לחינוך ותרבות תורניים אליהו גינת ויו"ר אגף הרווחה וקשרי תושבים אשר שוקר.

השר אריה דרעי התייחס לגדלותה של הרבנית וסיפר על המסירות שלה למען הכלל. לאחר מכן, מ"מ ראש העיר אוריאל בוסו ביטא בתמצית את ההרגשה בעקבות חסרונה: "הרבנית שרעבי הייתה אשת חסד בכל איבריה, חיזקה במשך שנים מאות נשים, הובילה והייתה אמא לכולן".

אליהו גינת, סיפר על הקשר ההדוק שהיה לרבנית עם נשות הקהילה. "פטירתה של הרבנית שרעבי ע"ה הותירה חלל עצום. הרבנית מסרה שיעורים לנשים במשך עשרות שנים, עד כמעט יומה האחרון. היה לה קשר הדוק וקרוב עם עובדות האגף וכולם ידעו שתמיד אפשר היה להיעזר בה. מעשי החסד העצומים שלה היו לשם דבר בעיר, היא תחסר לכולנו מאוד".

אשר שוקר ציין את "דאגתה לנזקקים ולציבור גם בימים שהייתה במיטת חוליה, יראת שמים ויושר היו נר לרגליה, חסרונה יורגש לכל העיר, רבים חבים לה את חייהם בגשמיות וברוחניות".

הרבנית ע"ה נולדה בתימן להוריה הצדיקים, וגדלה בראש העין כאשר כבר בצעירותה הייתה דומיננטית בעשיית חסד ופעילות תורנית בקרב קהילות רבות. במשך עשרות שנים מסרה שיעורי תורה בימי חול ובשבתות, ארגנה נסיעות לקברי צדיקים והשתתפה בפעילויות רבות למען תושבות העיר הן במישור הגשמי והן במישור הרוחני. הקימה עמותת חסד לחלוקת מזון לנזקקים והיוותה מקור תמיכה ומשענת לכל פונה.

ביתה היה פתוח לרווחה ונשים רבות שאבו ממנה עצה ותבונה שהעניקה בטוב לבה מתוך דאגה אימהית ואכפתיות עצומה. השתתפה בצער ובשמחה של כל פונה והקשיבה בסבלנות מתוך כבוד והערכה לכל יהודי באשר הוא.

"העצות שלה היו נפלאות", העידו נשים רבות במהלך השבעה בשיחות שקיימו עם בנותיהן. "הרגשנו תמיד שהיא כמו אימא שלנו, האכפתיות שלה והתמיכה הרגשית והפיזית לא היו מובנות מאליהן".

עובדות באגף לחינוך ותרבות תורניים סיפרו כי "מעבר לפעילויות החסד שכולם מדברים עליהם, הגדולה שלה הייתה שכל מה שעשתה לא בא על חשבון משפחתה, אלא להיפך. היא הייתה מציינת כל יום הולדת, כל אירוע במשפחה, אפילו דברים פעוטים, תמיד זכרה לפרגן לנכדים על ציון טוב במבחן, הייתה מעורבת גם בפרטים הכי שוליים של בני משפחתה. היא דוגמה לאישה שידעה לנצל את הזמן ולעשות ב-24 שעות מה שאחרים עושים ב-60 שעות".