בבית החולים שערי צדק בירושלים נפטר לפנות בוקר (שלישי) הרב שמואל דוב שווארץ ז"ל, לאחר שנדבק בגניף הקורונה.
ר' שמואל עבר את השואה האיומה בעיירה מאקווא שבהונגריה, בה איבד את רוב משפחתו. בימים האחרונים נדבק כאמור בנגיף, ובגיל 95 הלך לעולמו.
המנוח נולד בח' ניסן תרפ"ה, לאביו הרב משה אהרן ז"ל, בן אחר בן לבעל ה'חכם צבי' זי"ע ולאמו מרת חיה מלכה ע"ה שהיתה בתו של רבי שלמה ברוך שמאהלהויזן דומ"ץ ורב חברת תהלים בעיירה פעסט.
שמחת הברית שלו הייתה בחג הראשון של פסח, הסנדק באירוע היה אב"ד מאקווא הגה"צ רבי משה פארהנד זצ"ל, והמוהל - סבו ר' שלמה ברוך.
היה מתלמידי ה'ויגד יעקב' מפאפא והגה"צ רבי בנימין בערגער זצ"ל, עד שנות השואה האיומה,בהן איבד את אמו, ואחיו ואחיותיו, והיה צריך להסתתר אצל משפחה של גויים.
הזדמנות סיפר בבכיות, כי הקושי הגדול ביותר היה לשמוע את הגוי מספר בשמחה על ההרג ההמוני בקרב העם היהודי, והוא היה צריך להתאפק מלהביע את רגשותיו.
כמו כן, כשהניח תפילין בהיחבא, חיפש אותו הגוי, צעק את שמו ואך בנס לא מצא אותו. ר' שמואל עבר הרבה תלאות בשנות הזעם, ואף בסוף ימי המלחמה, כשאנשים נפטרו באמצע הרחוב, הוא זה שהלך עם חבר להביאם לקבר ישראל במסירות נפש.
לאחר המלחמה הגיע למנטריאול שבקנדה, מקום שהיה אז שומם מיהודים, ויחד עם חבריו עשה הכל כדי לבנות ולהקים קהילה יהודית פורחת.
בהמשך נשא את בת זוגו מרת רבקה, תיבדל לחיים, בת הרה"ח ר' אליהו גאנץ זצ"ל שהיה מנאמני הרה"ק מסאטמאר זי"ע.
אחד מנכדיו מספר כעת ל'כיכר השבת': "הוא היה אדם צנוע, שברח מן הכבוד. תמיד ישב בפינה. שמר את פיו מלדבר בבית הכנסת, והיה מעורר את הקהל לענות אמן אחר הברכות ואמר 'כאפט אריין דיימענס' (תתפסו יהלומים)".
"היה קם כל בשעה ארבע לפנות בוקר לטבול במקווה, לומד, אומר תהלים ומתפלל, ונהנה מיגיע כפיו במשך שנים ארוכות, כשהחזיק בית דפוס".
בשנותיו האחרונות עלה לירושלים, וקבע את מגוריו אצל בנו. ביום ראשון שלפני חג הפסח הרגיש ברע, ולאחר בדיקות נמצא שגופו נושא את נגיף הקורונה.
בפטירתו היום, הותיר אחריו הרב שמואל שווארץ את בנו יחידו הגה"צ רבי ישראל אב"ד 'קהילת היראים' בירושלים, ואת בתו חיה מלכה אייזדארפער, אשת הרב יצחק אייזיק מלייקווד.
המנוח זכה לראות דורות ישרים ומבורכים, ונפטר בשיבה טובה ובשם טוב. היום הוא נטמן במהירות, כפי רצונו בהר המנוחות בירושלים, תוך שלוש שעות מפטירתו.