ברוך דיין האמת: האדמו"ר מספינקא-ירושלים זצוק"ל

(יהודה פרקוביץ)

נשבה ארון האלוקים: בשעות הבוקר המוקדמות (שלישי) הגיעה הבשורה המרה מבית החולים "שערי צדק" בירושלים, על פטירתו של האדמו"ר מספינקא - ירושלים זצ"ל.

האדמו"ר זצ"ל, בן 79 בפטירתו, היה מתמיד עצום, גאון ובקי בכל מכמני התורה, המונים היו נסחפים אחר ה'טישים' שהיה עורך, אותם היה מטבל בדברי תורה רבים.

במהלך השנים, מצבו הבריאותי ידע עליות ומורדות. במוצאי השבת האחרון אושפז בבית החולים, כאשר אתמול בבוקר חלה החמרה במצבו, לאחר שהפסיק לנשום.

האדמו"ר שכב כשהוא מחוסר הכרה, מורדם ומונשם. לחץ הדם של האדמו"רלא היה יציב, ובניו התקבצו סביב מיטתו בבית החולים, הבוקר, כאמור, השיב את נשמתו ליוצרה.

מתולדותיו

האדמו"ר מספינקא נולד בחודש אלול שנת תרצ"א לאביו האדמו"ר מספינקא זצ"ל, ולאמו בת האדמו"ר מהוסקאב זצ"ל, בעיר הוסקוב שבהונגריה. בשנותיו הראשונות למד אצל זקינו מהוסקוב זצ"ל.

בשנת תרצ"ט כאשר התחילה המלחמה, אביו שהה בהונגריה, ומאחר והגיע מרומניה, קיבל צו גירוש, כמו כל מי שלא היה אזרח הונגרי. בעקבות כך החל לנסות לעלות לארץ ישראל, אך הבריטים לא חילקו אישורי כניסה.

זקנתו של האדמו"ר שגרה בארץ, התבקשה לנסות לקבל אישורי כניסה, אך גם ללא הצלחה. עד אשר מצאה בסוכנות יהודי בשם כהנא, שהיה חסיד ספינקא והכיר את הרבנית, הוא היה מאנשיו של הרב הראשי הרב הרצוג, ודרכו הצליחה לקבל אשרות כניסה לכל המשפחה.

בינתיים, ההונגרים הערימו קשיים וסירבו לתת ויזה לאם ולילדים כדי שלא יצאו מהמדינה מאחר והיו אזרחים הונגרים. רק לאחר כשנה, קיבלו את הויזה, ויצאו בספינה ללבנון, ומשם, בשנת תש"א, הגיעו לארץ הקודש, כאשר האדמו"ר זצ"ל היה בן 10 בלבד.

בהגיעו לארץ, החל האדמו"ר ללמוד בישיבת "תומכי תמימים", ולאחר-מכן למד לזמן מועט בישיבת 'חכמי לובלין'.

בעת הגיעו לפרקו, נשא לאישה את הרבנית תליט"א, בת הרב משה מנחם הרשטיק ז"ל, ולאחר נישואיו החל לעזור לאביו בישיבת ספינקא בירושלים.

כאשר הקימו את 'אוצר הפוסקים', היה האדמו"ר בין הוגי ומחוללי הרעיון ובין הרבנים שישבו וההדירו ספרי הלכה של ראשונים ואחרונים, והיה העורך הראשי.

לאחר פטירת אביו הגדול זצ"ל, התקבל לשמש כמנהיג העדה הקדושה וכממשיך נדרכו בקודש של אביו, המשיך האדמו"ר לנסוע בשבתות לכפרים ועיירות נדחים ולחזק לבבות נשברים ולקרב את ישראל לאביהם שבשמים.

היה זה מחזה מרנין, לראות בכפרים שלא דרך שם אף אדמו"ר מעולם, שיהודים פשוטים, קיבלו את האדמו"ר ביראת כבוד, והשתתפו בשולחנות הקודש שערך במשך שעות ארוכות ושתו בצמא את דברות הקודש, שהיו ידועים אצל כולם, כמי שמחזקים לבבות נדכאים.

במשך כל השבוע היה יושב בביתו ולמד תורה מתוך הדחק, במשך שנים היה גר בדירה של חדר אחד עם 13 ילדים, בפשטות נדירה.

בשל היותו של האדמו"ר כהן, הוא פדה במהלך חייו מאות בכורים, זאת בנוסף למאות בכורים שהגיעו מרוסיה, אותם גם פדה האדמו"ר.

תפילותיו נודעו לשם ולתהילה, כל יהודי שהגיע אל האדמו"ר ושפך לפניו את צרותיו, התפלל עליו האדמו"ר עד אשר הגיעו לבשר בשורה טובה.

הותיר אחריו את רעייתו הרבנית תחי', ואת בניו הצדיקים: הרה"צ אב"ד ספינקא שליט"א, הרה"צ אב"ד ספינקא בבני ברק שליט"א, הרב שמואל שלמה, הרב אליעזר, הרב ראובן צבי, הרב אפרים דוב, הרב חיים לייב מקרית טאהש.

וכן את חתניו: הרב מרדכי צבי הערשקאוויטש זצ"ל, אב"ד זלאטשוב נתני', האדמו"ר מליטשיק, הרב אפרים שטרן, הרב ישראל מנדל קאהן.

הלוויתו תצא בשעה 15:00 מהיכל בית מדרשו ברחוב סלנט בשכונת מאה שערים בירושלים, להר הזיתים.