בהתאם לתיקון שנערך בהוראות המפקח על הבנקים, החל מה-01/03/12 יפורטו בדפי פירוט העסקאות, בנוסף לפרטי העסקה המוצגים כיום, גם שם הספק כפי שהוא מוצג ללקוחותיו, וכן יצוין האם במעמד ביצוע העסקה הוצג כרטיס האשראי.
הדרישה לציין את שם הספק כפי שהוא מוצג ללקוחות באה בכדי למנוע מקרים בהם הספק מוכר בשם מסחרי אחד, בעוד ברישומי המנפיק ובדפי החשבון הוא מוצג בשם אחר. אי התאמה בין השניים מקשה על הלקוח לאמת את נכונות המידע המופיע בדוח הפירוט החודשי, והיא גורמת לעיתים לבירורים מיותרים מול הספק ומנפיק הכרטיס.
בנוסף, מטרת הדרישה כי המנפיק יציין בדף הפירוט, האם הוצג כרטיס במעמד ביצוע העסקה, היא להגביר את ערנותו של הלקוח ולשפר את יכולתו לעקוב אחר עסקאות שבהן לא הוצג כרטיס בבית העסק (למשל, עסקאות המתבצעות באמצעות טלפון או אינטרנט). בעסקאות אלו גובר החשש מפני שימוש לרעה בכרטיס האשראי על ידי צד שלישי ועל כן הפניית תשומת הלב אליהן חשובה.
סימון מאפייני העסקאות בדף הפירוט החודשי מסייע להגנה על הלקוח, שכן בהתאם לחוק, כאשר מתעורר חשש לשימוש לרעה בכרטיס האשראי יכול הלקוח, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על החיוב, לפנות אל המנפיק ולבטל את החיוב, וזאת בכפוף לבדיקת עובדות המקרה.
הפיקוח על הבנקים סבור, כי יש חשיבות רבה בהרחבת המידע שעל מנפיק הכרטיס למסור ללקוח, ובשיפור יכולתו של הלקוח לבדוק את המידע המובא בפניו, בכדי לעודד את הציבור להתנהלות צרכנית נבונה. מידע זה עשוי כאמור לסייע ללקוחות לעקוב אחר פעילותם, לאתר עסקאות שלא בוצעו על ידם ולהימנע מתשלום עבור חיובים שגויים.
ההוראה תוקנה בעקבות יוזמת חקיקה של חברי הכנסת אורי מקלב ונחמן שי, אשר הביאו בסופו של יום ליישום הצעתם לשיפור הגילוי ללקוח, במסגרת הוראת ניהול בנקאי תקין 470 שעניינה כרטיסי חיוב.
הפיקוח על הבנקים עומד לרשות הציבור בכל נושא הנוגע ליחסיו עם הבנקים וחברות כרטיסי האשראי. מידע נוסף בנושאי צרכנות ניתן למצוא באתר האינטרנט של בנק ישראל