יוקר המחיה: מדי שנה נרשם בישראל אובדן מזון הנאמד בכ-2.5 מיליון טון - המהווים 35% מהיקף ייצור המזון בישראל, כך עולה מדו"ח הצלת אובדן והצלת מזון בישראל לשנת 2015, של ארגון לקט ישראל ו-BDO זיו האפט. כ-75% מהמזון האבוד הם פירות וירקות שנזרקים ומושמדים ללא סיבה מספקת.
כ-40% מהאובדן הינו כבר בשלבים הראשונים של הייצור, שלב הגידול החקלאי. "החקלאים תלויים בנו ובתרבות הצריכה שאנחנו מכתיבים להם", מסביר גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל. "היום הצרכנים מכתיבים ליצרנים מה לייצר - בניגוד לעבר, בו הצרכנים פשוט קנו את מה שיש. היום הצרכנים מצפים למצוא את כל מה שהם צריכים על מדף אחד - מעגבנייה לאבטיח, ובשום אופן לא יכולים לסבול חוסר. המשמעות עבור החקלאים היא הצורך לגדל כמה שאפשר, ובלי הגבלה, ללא התחשבות בעונתיות, והתוצאה של זה היא עודפי מזון אדירים".
"סיבה נוספת היא גם חוסר הסבלנות כלפי מוצרים פגומים – ולפעמים מדובר על פגמים קוסמטיים, או חוסר התאמה לאריזות. במקרים כאלה אי אפשר לשווק ולמכור את המזון, והוא הופך למזון עודף – למרות שהוא תקין לחלוטין ובר אכילה".
לקט ישראל הוא בנק המזון הלאומי, ארגון ללא מטרת רווח שהוקם בשנות 2003 ועוסק בהצלת מזון אבוד והעברתו לנזקקים באמצעות 180 עמותות ברחבי הארץ. ב-2015 הציל הארגון מזון בהיקף של 15,000 טון, בשווי של 78 מיליון שקל – כמות המהווה, בינתיים, רק שבריר קטן מהכמות אותה ניתן להציל.
על פי הערכות הארגון, כמחצית מהמזון האבוד בישראל הנו מזון בר הצלה, כלומר, מזון הראוי למאכל אדם – כ-1.3 מיליון טון מזון, בשווי של 8 מיליארד שקל.
חלק מהשמדת המזון מגיעה גם מכיוון איגודי החקלאים שמעוניינים לשמור על רמת מחירים מסוימת ועודף סחורה יכול להביא לירידת המחירים.
אבדן מזון אינו תופעה ייחודית במשק הישראלי. על פי הערכות ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, כשליש מתוך כלל המזון המיוצר בעולם הולך לאיבוד. כיום רוב הצלת המזון בישראל ובעולם מתבצעת ע"י ארגונים חברתיים, הפועלים ללא מטרות רווח.
על פי נתוני הביטוח הלאומי, כ-18% מאוכלוסיית ישראל נמצאת במצב של אי-ביטחון תזונתי - מתוכה כ-10% נמצאים במצב של אי ביטחון משמעותי. ההוצאה על צריכת מזון מהווה כ-16% מסל הצריכה הממוצע של משקי הבית בישראל, ו-22% מסל הצריכה של משקי הבית בשני העשירונים התחתונים שיכלו ליהנות מאד מהמזון המושמד.
"לפי מחקר שערכנו בתחילת השנה, למזון האבוד בישראל יש ערך כלכלי של 18 מיליארד שקל בשנה", אומר כרוך. "נהיה מציאותיים ונעריך שנציל חצי מהכמות – מדובר בסכום של 8 מיליארד שקלים. לפי נתונים של מכון טאוב, הפער הכלכלי של חוסר הביטחון התזונתי בישראל הוא 3 מיליארד שקל – אז אפילו אם נציל רק חצי מהמזון, עדיין הצלחנו לפתור את כל בעיית הרעב בישראל. יש לכך ערך כלכלי אדיר".