צרכנות ואשראי. שני מושגים הקשורים זה בזה, יש שיגידו ביצה ותרנגולת. אך לא משנה מה קדם למה, השינוי העמוק שחל בתרבות הצריכה שלנו בעשורים האחרונים או היצע ההלוואות הניתך עלינו מכל עבר – על דבר אחד אין עוררין, כיום, מערכת היחסים בין צרכנות ואשראי רחוקה מלהיות בריאה.
תרבות הצריכה לא מסתכמת ברכישת מוצרים מעבר להכרח, אלא ברכישת מוצרים המקפלים בתוכם את הצורך האנושי בזהות, ערך מוסף, סמלי סטטוס, מותגים. זאת אומרת, עטיפה. ורבים יסכימו איתי, המגמה לא פסחה על הציבור החרדי. סטנדרטים השתנו, גם אצלנו, והנורמלי החדש הוא לממן את העטיפה בעזרת כסף שאין, להתגלגל.
הלוואות היו נהוגות עוד מתקופת כלכלת הברטר, הן כלי פיננסי חשוב שעבר אבולוציה והתאמות תרבותיות שונות. אך בעוד שבימי קדם הלוואות ניטלו בלית ברירה, כדי לממן את הפער בין העיבוד החקלאי למכירת היבול, או לרכישת אדמה בתמורה לאריסות, כיום ניתנות הלוואות 'גמישות', 'לכל מטרה', 'בקליק אחד', 'ללא ערבים ובטחונות', והתוצאה היא גידול מתמיד בהיקף ההלוואות, תרבות מתפתחת של חיים על כסף שאין, וסכנת בועה כמו זו שהתפוצצה באמריקה בשנת 2008.
כשהמרוץ אחר אייפון 11 נתקל בקיר הקורונה
ואז נכנסה הקורונה לחיינו. הנגיף מלווה אותנו כבר חודשים ארוכים, והתחושה דומה לשעות האחרונות בצום שלא נגמר... התגובה האוטומטית והמתבקשת של הציבור תחת צל הנגיף הינה האטה בקצב הצריכה, מה שיתכן ויחזיר רבים מאיתנו למסלול של צריכה מושכלת.
אך מדובר באפקט דומינו – שינוי דרסטי בהרגלי הצריכה משפיע ישירות על מצב העסקים, אשר בצר להם יאלצו לפטר עובדים, כאשר רבים מעובדים אלו 'פתוחים' מול גופי האשראי... וכמובן, אדוות הגל תורגש בעקיפין גם במישורים נוספים.
נכון לכתיבת שורות אלו בנק ישראל האריך את מתווה דחיית ההלוואות עד לחודש נובמבר 2020, אך גם אם תינתן ארכה נוספת, מה לגבי היום שאחרי?
מסקר עדכני שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי 55% מבני 21 ומעלה חוששים שלא יכסו את הוצאותיהם החודשיות, ובקרב 21%, כ – 1.2 מיליון איש, אף צמצמו את כמות האוכל או הארוחות שהם אוכלים. ותחת נתונים אלו, המשקפים את מדד אמון הציבור, קשה לחזות מתי המשק יגיע לנקודת איזון.
אשראי ועסקים
מרבית העסקים בעולם זקוקים למימון; להקמה, לצמיחה, להשקעה ולהון חוזר. מימון זה מבוסס בעיקר על אשראי. סך האשראי שלקחו עסקים בישראל בשנת 2019 היה כטריליון ₪. כמחצית ממנו מגיעה מהמערכת הבנקאית וכמחצית ממקורות חוץ-בנקאיים. מנתוני הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל עולה כי נמשכת מגמת הגידול בהיקף האשראי הבנקאי לעסקים. סך האשראי הבנקאי למגזר העסקי עלה ב- 5.6% בשנה האחרונה, כאשר היקף האשראי לעסקים בינוניים (מחזור של 25 עד 100 מיליון ₪) עלה בשיעור הגבוה ביותר - 9.8%. לעומת זאת, היקף האשראי לעסקים הקטנים (מחזור של מיליון 2 עד 25 מיליון ₪) עלה בשיעור נמוך יותר של 7.3%.
אשראי הכרחי להנעת הכלכלה, ובמידה וניטל בחוכמה הוא יכול לשמש כמנוע צמיחה חיובי, אך גם כאן פסיכולוגיית האשראי עובדת שעות נוספות, ובמקרים בהם העסק אינו רווחי או כדאי כלכלית, האפשרות לקחת אשראי 'מעוורת' ואף עלולה לגרום לדחיית הקץ... יותר פשוט לקחת הלוואה נוספת מול חלופת ההתייעלות, הצמצומים או סגירת העסק.
בשנת 2019 נפתחו בישראל כ-51,000 עסקים ונסגרו כ-45,000, ויתכן והמספר הלא מבוטל של סגירות העסקים היה נמוך יותר תחת ניהול אשראי מושכל.
כאב בהשהיה
התחזית לשנת 2020 הינה כי כ-70,000 עסקים יסגרו... עסקים רבים כבר מימשו את האפשרות שהועמדה לרשותם במסגרת התוכנית הכלכלית ולקחו הלוואה בערבות המדינה מהקרן הייעודית לכך. הלוואה זו מהווה גלגל הצלה לעסקים רבים ותאפשר להם לצלוח את החודשים הקרובים, אך בדומה לפציעה תוך כדי פעילות אשר אינה מורגשת מידית ותחושת הכאב מבליחה רק לאחר מכן - יתכן ודווקא לאחר הריצה של החודשים הקרובים, במועד בו העסקים יאלצו להתמודד עם החזרי הלוואות במקביל לגל תחלואה אופציונלי נוסף - אז תורגש מסת הקושי המהותית.
במידה ותרחיש זה אכן יתממש, צפויה עלייה בביקוש לאשראי נוסף, המסננת של הבנקים תהיה דקה יותר ועלות האשראי תתייקר. ולכן גם לעסקים שאינם נמצאים כעת בקשיים מומלץ ללכת על גישת 'הכן רכבך לחורף' ולקחת כבר עכשיו אשראי נוסף, בתקווה שנצליח לרוקן לאט ובטוח את בועת האשראי.
הכותבת הינה רו"ח, מנהלת חטיבת חשבונאות ופיננסים בפירמת GH GROUP
הצגת כל התגובות