שאלה: האם רשאי כל אדם להוסיף בקשות אישיות בתפילת העמידה?
תשובה: בגמרא במסכת ברכות (לד.) אמרו, לעולם אל ישאל אדם את צרכיו, לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך (סימן קיב). ומכאן, שבשלשת הברכות הראשונות, ובשלשת הברכות האחרונות בתפלה, אין לבקש שום דבר פרטי.
וטעם הדבר שאין לבקש שום דבר בברכות אלה, הוא משום שעיקרן של הברכות הללו הוא שבח להשם יתברך, או בקשה על צרכי כלל ישראל, שגם היא בכלל שבח למלך, שמבקשים ממנו את צרכי הכלל. שכן הדרך, כשבא אדם לבקש איזה דבר מהמלך, תחילה, מסדר שבחו, וזהו הטעם שאנו משבחים את ה' בשלשת הברכות הראשונות, ואז בודאי אין זה מן הראוי להכניס בקשה פרטית. וכן בשלשת הברכות האחרונות, שהן שבח לה', בבקשות על כלל ישראל, שירצה השם יתברך את תפלתם ועבודתם, ויתן להם שלום, ויקבל את הודאתנו לו, וגם אז אין זה נכון לבקש בקשות פרטיות.
ורק בשאר הברכות שבאמצע התפלה, רשאי כל אדם מעיקר הדין לבקש את צרכיו, בכל ברכה לפי ענינה. כלומר, בברכת השיבנו, יוכל לבקש מהשם יתברך שיסייע בידו לחזור בתשובה, בברכת רפאנו יוכל לבקש על חולה שיתרפא, ובברכת ברכינו, יוכל לבקש על הפרנסה, ובשמע קולינו יוכל לבקש על כל דבר הנצרך לו, שהיא כוללת את כל התפילות.
וכיצד הוא מוסיף בתפלה? תחילה יאמר נוסח הברכה, עד שמגיע לסיום הברכה, ואז יבקש מה שירצה, ויסיים בחתימת הברכה. ולדוגמא, יתחיל בברכת רפאינו, עד שיגיע ל"והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואינו ולכל מכאובינו מכותינו", ואז יבקש על החולה, ויסיים "כי אל רופא רחמן ונאמן אתה, ברוך אתה ה' רופא חולי עמו ישראל".
וכמו כן רשאי אדם לבקש צרכיו בסיום תפלת העמידה, אחר אמירת "יהיו לרצון".
אולם יש להזהר, שלא להאריך לחינם בתחינות בשעת התפילה, שלא ניתנו הברכות לומר בהם דברי הבאי חס ושלום, רק יזהר לדקדק בלשונו ולבקש צרכיו בלשון נקייה ומדוייקת, ועוד נדבר מזה בעזרת ה' להלן.