צדדים המנהלים משא ומתן לפתור חילוקי דעות עשויים למצוא את הליך ההידברות כשהוא סובב על צירו ומבלי שנרשמת איזו פריצת דרך לכיוון הפתרון.
שלב זה במשא ומתן מייצר תחושת קושי ומחשבה כי ככל הנראה הליך ההידברות נכשל ופתרון המחלוקת צריך להיעשות בדרך של "יקוב הדין את ההר" וללא פשרות.
למרות המחשבות הנ"ל שיש להן אומנם בסיס, מתברר לא אחת כי ניתן "לחלץ" את המשא ומתן ודווקא התחושה כי ההידברות "דורכת במקום" הינה איתות שהגיע הזמן "להקפיץ" את הליך המשא ומתן לשלב הבא ככל שאכן הצדדים חפצים או מעדיפים לנסות ולפתור את המחלוקת בדרך של הידברות.
אל תצא לריב מהר פן מה תעשה באחריתה בהכלים אתך רעך (משלי פרק כה פסוק ח)
הפסוק במשלי ממליץ שהצתת המחלוקת והטחת טענות בצד השני תיעשה במתינות ומתוך מחשבה רבה והנימוק לכך הוא "פן מה תעשה בהכלים אתך רעך"
ומבאר הגר"א כי למרות שאדם משוכנע שהדין והיושר עמו וכי הצד השני מעוול כלפיו או לכל הפחות אינו נוהג כשורה, בכל זאת כדאי לשקול את הטענות ולא להיכנס בפזיזות אל המחלוקת וזאת משום שגם הצד השני עשוי להחזיק בטיעונים בעלי משקל וממילא קיים חשש שהצתת המחלוקת תביא למצב שבו מי שסבור שהצדק עימו יידרש להתמודד עם טענות בעלות משקל של הצד השני שאולי אף יכלימו אותו וייגרמו לו להתחרט על הצתת המחלוקת.
מן האמור עולה כי המחשבה של הצד השני שטענותיו נכונות ושהצדק עימו, תביא אותו בהכרח לשרטט קווי פשרה מאוד מוגבלים שכן כל ויתור או הסכמה שאיננה תואמת את הצדק שנראה לו, מהווה מעין מתנת חינם לצד השני למחלוקת ולכן קיים קושי משמעותי לקדם את פתרון המחלוקת בדרך של משא ומתן.
בנקודה זו, הצעות של פשרה או מתווים של הסכמה החורגים מקווי הצדק שנראים לאחד מהצדדים ייפסלו ואם כן עולה השאלה האם בכל זאת ניתן לנסות "ולחלץ" את המשא ומתן מן המבוי הסתום .
יוער כי לא כל מחלוקת או סכסוך מתאימים לפתרון על ידי משא ומתן לפשרה, למהות המחלוקת, אופי הצדדים, ונסיבות נוספות האופפות את המחלוקת וקיימת השפעה רבה על סיכויי הפתרון בדרך של שלום, אך ככל שצדדים לסכסוך סבורים שניתן לפתור את המחלוקת באמצעות משא ומתן או לכל הפחות אין להם התנגדות לנסות ולפתור את המחלוקת בדרך של שלום, הרי שבדברים הבאים יהיה כדי לתת כיוון וכוחות מחודשים "לחלץ" הליך משא ומתן שנתקע.
רק בזדון יתן מצה ואת נועצים חכמה (משלי פרק יג פסוק י)
חלקו הראשון של הפסוק מתריע כי ההתכנסות של הצדדים למחלוקת סביב טענותיהם, תביא למצה שהיא לפי פירוש המלבי"ם דרגת המריבה הגבוהה ביותר שעשויה להוציא את המחלוקת משליטה.
הפתרון להסלמה הצפויה נמצא בחלקו השני של הפסוק "ואת נועצים חכמה", ומבאר המלבי"ם "והנה כשתעמוד מריבה וחילוקי דעות בין העם לא יבואו לידי מצה אם הם נועצים, היינו שיתקבצו ויתיעצו בדרך עצה איזה דרך הטוב וכל אחד אומר דעתו ...." קרי ההיוועצות והעלאת רעיונות חדשים לפתרון עשויה להביא לפריצת דרך.
דווקא בשלב בו נראה שהצדדים נאחזים בכל הכוח בטענותיהם ואינם משתכנעים במאומה, יש להיוועץ ולהעלות רעיונות חדשים לפתרון.
אומנם למי שמחזיק בצדקת טענותיו יש קושי גדול להעלות רעיונות חדשים לפתרון שכן הוא סבור שאין מקום לפשרה וכי גבולות הוויתור מבחינתו הם מצומצמים ביותר, אך הליך ההיוועצות והעלאת רעיונות חדשים יש בו כדי להביא למסלול פתרון שיהיה מתאים לכל הצדדים.
"ואת נועצים חכמה" היא המלצה לשכוח לזמן מה את הדעות הקדומות על המחלוקת כדי לצאת מהקיבעון המחשבתי והתפיסתי באמצעות היוועצות שעניינה הוא מחשבה על דרכי פתרון חדשים.
הותרת הדעה הקדומה על המחלקות ופתרונה ולו לזמן מה מחוץ להליך המשא ומתן ויישום רעיון ההיוועצות בהעלאת דרכי פתרון חדשים, עשויים להביא לפריצת דרך ולפתרון המחלוקת בדרך של שלום.
לתגובות: stern1416@gmail.com