מקום וגובה הנחתה של החנוכיה
א. לכתחילה יש להניחה בגובה של בין ג' טפחים [24 ס"מ] לעשרה טפחים [80 ס"מ].
ב. המהודר ביותר הוא בגובה ז' טפחים [56 ס"מ].
ג. אך עד 20 אמה [9.60] מטר כשר ולכן במקום שיש ילדים קטנים יכול להדליק אף ביותר מי' טפחים.
ד. אדם שהדליק בגובה יותר מעשרים אמה לא יצא וצריך לכבותה ולהדליקה שוב בתוך 20 אמה, בלא ברכה.
ה. גובה החנוכייה נמדד מהשלהבת ללא קשר לגובה החנוכייה עצמה.
ו. צריך להניח את הנרות במקום שלא יכבו מרוח מצויה, ויהיו ראויים לדלוק חצי שעה. ולכן המדליק בחצר ידליק בתוך תיבת זכוכית, וטוב גם כשמדליק שיסוכך בגופו שלא תגיע הרוח לנרות בעת ההדלקה.
ז. הגר עם חלון שגבוה מעשרים אמה, נחלקו פוסקי דורנו היכן ידליק. לעדת ה'אור לציון' אם יש בניינים מול ביתו יכול להדליק בחלון ולדעת מרן הרב יוסף שלום אלישיב ידליק בתוך הבית.
ח. במקרה הנ"ל לא ידליק בפתח חדר המדרגות כיון שהוא מיועד למעבר נחשב כמבוי ולא כחצר, ולכן ידליק בפתח הבית מבפנים.
ט. מצווה להניח הנרות בטפח הסמוך לפתח משמאל הנכנס כדי שתהיה מזוזה מימין ונר חנוכה בשמאל ובעל הבית באמצע בציצית, ועל זה רמזו 'והחוט המשולש לא במהרה ינתק'.
י. אם אינו חש בטוב אסור להביא לו החנוכייה להדליק ואחר כך להשימה במקומה, אלא יעשה שליח. ולדעת /הבן איש חי/ הוא עצמו יכול לברך, ולדעת מרן רבי עובדיה יוסף זצ"ל השליח יברך.
שמנים ופתילות
יא. כל הנרות והשמנים כשרים לנר חנוכה, ומצווה מן המובחר להדליק בשמן זית דוגמת בית המקדש.
יב. שמן מוצק כשר לכתחילה, ואם נקרא מהודר מחלוקת: לדעת מרן הרב שמואל הלוי וואזנר זצ"ל נקרא מהודר ולדעת הרב קרליץ שליט"א אין זה מהודר.
יג. סדר עדיפות בשמנים לדעת מרן הרב יוסף שלום אלישיב זצ"ל:
1. שמן זית כבישה קרה כתית מעולה [עד 1% חמיצות].
2. שמן זית כבישה קרה כתית [עד 2%חמיצות].
3. שמן זית מזוכך [ע"י החימום החמיצות עולה].
4. שמן שגופו מגפת הראוי למאכל.
5. שמן שרובו מגפת שאינו ראוי למאכל [שמן למאור].
יג. פתיל צף כשר לכתחילה כן הביאו בשם הרב ווזנר ועוד פוסקים.
יד. נרות ריחניים או משמיעים ניגון כשרים להדלקה ומותר להריח בהם.
טו. צריך לתן שמן כשיעור שידלק חצי שעה אחר צאת הכוכבים והמוסיף לתת שמן יותר תבוא עליו ברכה, וכידוע שהחמיר בזה הרב מבריסק ועיין 'אור לציון' מה שכתב בזה.
טז. נר שכבה בתוך חצי שעה אינו חייב לחזו ולהדליקו והמחמיר לחזור ולהדליקו תבוא עליו ברכה.
זמן ההדלקה
יז. לדעת הרבה מבני אשכנז וכן בני תימן זמן ההדלקה בשקיעה [16:40], אמנם לבני ספרד זמן ההדלקה בצאת הכוכבים [17:00], ובדיעבד זמנה כל הלילה עד עלות השחר, אם יש עמו שני בני אדם נעורים. והגאון הגדול רבי יעקב יוסף זצוק"ל היה מורה כדברי הרמב"ם: שלאחר חצי שעה מצאת הכוכבים אין לברך ולכן יזדרז להדליק בזמן.
יח. בשעת הדחק שאינו יכול להדליק בזמן יכול להדליק מפלג המנחה [ים 16:59ת"א 16:55], ובתנאי שייתן בו שמן שידלק חצי שעה אחר צאת הכוכבים, ולעניחן הברכה: ל'כף החיים' לא יברך ו'משנה ברורה' כתב שיברך.
יט. אם יוצא עם בני ביתו בפלג המנחה ויחזור מאוחר בלילה עדיף שידליק מאוחר בלילה.
כ. חצי שעה קודם ההדלקה אסור לאכול סעודת קבע, כגון פת או עוגה יותר מכביצה [56 גרם],וכן אסור להתחיל במלאכה. ופחות משיעור זה מותר וכן תה או קפה מותר.
כא. ביום הראשון יברך ג' ברכות. ברכה ראשונה להדליק נר חנוכה. ברכה שנייה שעשה ניסים, ברכה שלישית שהחיינו. ובשאר הימים רק להדליק ושעשה ניסים.
כב. נוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בעוד שהנרות דולקים, וכתבו הפוסקים שכל זה במלאכות גמורות כגון כביסה תפירה וכדומה, אבל בישול אפיה שטיפת כלים וסידור הבית מותר.
כג. סופגניות מטוגנות ברכתם מזונות. ואף אם אוכל מהם יותר מ - 216 גרם כתב ה'יביע אומר' שמברך 'על המחיה', אמנם סופגניות אפויות במצב אפיה שראויים לאכילה אף שלאחר מכן טיגנו אותם ברכתם 'המוציא'.
כד. יש להיזהר שלא יטגנו גויים את הסופגניות אף במאפיה של ישראל.