מושקה החסיד, היה סוחר יערות ממולח. לפני כל עסקה ענקית , היה ממהר לבית הרבי לבקש ברכה להצלחה. וזה עבד! כל ברכה הביאה איתה הצלחה נוספת.
בפעם אחת כשהגיע אל הרבי המפורסם מוהרש"ב מליובאוויטש כדי לבקש את ברכתו.
והנה, הפעם ציוה עליו הרבי כי יקח עמו את החנוכיה . "את החנוכיה?" נדהם האיש.
הוא התפלא ושאל את הרבי: "אבל בחנוכה אני יושב בביתי. כל העבודה היא עד הגשם הראשון כי עצים רטובים אינם סחורה..."
הרבי לא חזר בו: "קח עמך את החנוכיה!".
העיסקה הנוספת
המסחר באותה שנה התמשך. והנה בדיוק, בסוף חודש כסלו קיבל הצעה של יער ענק .זו היתה הצעה חלומית שהוא לא יכול לסרב לה.
הסתבר שבאותו איזור לא ירד עדין גשם. העיסקה יצאה לפועל.
מושקה לן בבקתה שהקים לו, ומידי יום פיקח על העבודה.
אמצע הלילה, רוחות ערות מנשבות. הוא שומע את הסערה וחרדה לא מוכרת נכנסת לליבו. מעולם לא פחד. מה קרה לו? עמד והקשיב, ושמע צעדים מתקרבים.
ניסיון לרצח
הוא התקרב אל הדלת, אבל מישהו הקדים אותו. מצא את עצמו מול דלת נפרצת ואקדחים שלופים למולו.
"הבא את הכסף, אחרת נהרוג אותך כאן!" דרשו הפורצים. הוא התבונן בהם, ואת מי ראה?את פועליו המוכרים. איוון, ויאצ'ק וכל מי שכבר במשך שנים עבד איתו יד ביד.
את הכסף הביא להם מיד. וכי יכול היה להתנגד?!. אבל אז הם לא התכוונו להסתלק. אלא כיוונו שוב את הרובה כלפיו. "מה? וכי חושב אתה שניתן לך להתחמק?" הרי תרוץ למשטרה להסגירנו... "לא ולא! כאן תהא קבורתך!".
צחוקם המרושע הפיל עליו מורא. והנה נזכר ברבי. הרי היה אצל הרבי לפני המסע הזה, איפה הברכה שלו??
המשאלה האחרונה
ופתאום נזכר!! "חנוכה היום! הגיע חנוכה ואני לא זכרתי. לא הדלקתי נר חנוכה. לא שמתי לב שכבר כ"ה בכסלו".
אוהו! בכה והתיפח. הוא ביקש מהרוצחים טובה קטנה. משאלה אחרונה . "מה רצונך?" שאלוהו עובדיו לשעבר.
"רצוני להדליק נר של חנוכה".
הם איפשרו לו לעשות זאת. דקותים אחרי שנראתה השלהבת בחנוכיה נשמעו פרסות סוסים דוהרים.
הפריץ ומלוויו הגיעו אל היער. זו היתה הפתעה גמורה. התבונן הפריץ מולו, וראה את המצב לאשורו. שני רוצחים עם אקדחים שלופים,
מושקה וחנוכיה ... הפריץ הציל אותו מרצח וודאי!!
"איך זה שהגעתי לכאן? התפלא הפריץ. איזה צרוף נסיבות מרתק. הטבעת היקרה שלי אבדה לי במהלך הציד היום. וחזרתי באמצע הלילה לחפש אותה כאן".
אור החנוכיה והחיים
"מושקה!! קרא הפריץ כשהוא מתרגש. לולא החנוכיה שלך לא הייתי רואה אותך! לא הייתי יכול לעזור לך!!
מושקה, החנוכיה הצילה אותך!!".
זו זכות הרבי שלי. בכה מושקה בהתרגשות.
אחרי השיחרור, רץ מהר אל הרבי להודות לו. החנוכיה הצילה אותי. נר חנוכה עשה לי נס באופן פרטי!. אמר.
דע לך שלכל יהודי עושה נר החנוכה נס בסדר גודל כזה. הבטיחו הרבי .