שעת בין ערביים בלשכתו של שר הפנים אלי ישי בירושלים. השמש השוקעת, משמשת תפאורה הולמת, משתלבת היטב באווירת השקיעה הנוגה בלשכתו של השר ישי.
כמנהג המקום, מתאספים הנוכחים לתפילת ערבית מוקדמת, בחדר הישיבות הצמוד לחדרו של השר. "מי ניגש להיות חזן", נזרקת השאלה. אחד המתפללים עונה מיניה וביה: "אפשר לגשת עד שלושה יחד". הנוכחים פורצים בצחוק.
כמעט שבוע אחרי הדרמה הגדולה, מנסים בלשכתו של השר ישי, ליישר את הגב. כמי שיודעים לקרוא מפה, הם מבינים שהשר שלהם, הוא המפסיד הגדול. בסיפור הזה, איך שלא תהפכו אותו, ישנו מודח אחד ושני זוכים.
למרות חיבתו הגדולה של מרן הגר"ע יוסף אליו, הודח אלי ישי בסופה של דרמה מתפקיד יו"ר ש"ס. כל שאר הפרטים נועדו כנראה, לנסות לעמעם ולטשטש את העובדה הברורה הזו. אולי כדי לשמור על כבודו של מי שהגר"ע אמר רק לאחרונה על אהבתו כלפיו, "גם אם ייתן איש את כל הון ביתו באהבה, בוז יבוזו לו". על הון ביתו של דרעי, אולי הרב מוכן לוותר. על ההון האלקטוראלי שע"פ הסקרים שהראו לרב, דרעי מביא עימו, היה קצת יותר קשה לבוז. כשהראו לרב את הסקר שש"ס עם דרעי קופצת ל-16 מנדטים, האהבה נאלצה לפנות את מקומה. היא כנראה נותרה, אבל לא בכס היו"ר.
שהחיינו וערבבנו
היצור התלת-ראשי המוזר הזה, שבסיומה של הברית הכירורגית - נקרא שמו בישראל "הנהגת ש"ס", הוא ברייה מוזרה, כזו שאגב ברכת ה"שהחיינו" שעשה אריה דרעי בחזרתו הביתה, ניתן היה גם להוסיף עליה את ברכת "ברוך משנה הבריות". הצלע השלישית בסיפור, יוסיף מן הסתם גם את ברכת "שהחיינו וערבבנו".
אלא שבש"ס, הפכו את האילוץ לאסטרטגיה. הסכינים הארוכות והמחודדות הוסתרו בצד, ההדחה והמחלוקת הפכו לנכס אלקטוראלי. לא עוד מחלוקת מרה שלא הוכרעה. מעתה אמור: אחדות מופלאה.
לאף אחד אין ספק. לא מדובר פה בהרמוניה. ואם כן, מדובר בהרמוניה צורמת. הפצעים המדממים מהשבועות האחרונים רחוקים מלהגליד, גם אם כרגע הם חבושים בתחבושת בחירות עבה וסופגת. יום אחד עוד יצטרכו שם חוסם עורקים.
מענט'ש במזרחית
"הוא מענט'ש", הגדיר השבוע באוזניי בכיר ביהדות התורה את אלי ישי, בניסיון להסביר, מדוע הם כל כך היו שמחים לראות אותו נשאר בתפקידו.
האיש הזה, שלחלוטין איננו שה פוליטי תמים, הוכיח בשבועות האחרונים - גם לאריה דרעי, שהוא יודע לעטות על ידיו כפפות קרב, ולהיאבק על מקומו בזירה. אלא שגם אם להיאבק ביריב שבא מולו, הוא יודע. כאשר יריב נסתר תקע את הסכינים בגבו, נפל אלי ישי חלל. פוליטית כמובן. במקרה הזה, אומרים מקורביו, הערבוב שנעשה מאחורי גבו, הכריע אותו.
האבסורד של אלי ישי הוא, כי הצלחה גדולה של ש"ס בבחירות, תסמל במקרה הזה את סופו. הוא מצידו מצהיר שהצלחה של ש"ס תהיה עבורו שמחה בכל מקרה, גם אם זה מה שיכריע את מעמדו האישי. מי שמכיר אותו טוען כי אכן כך הוא הדבר. בבסיסו, אלי ישי איננו איש מלחמה. אופיו רך, רגיש, מושפע מאוד מסיפור אישי מרגש. כזה הוא ישי. לטוב ולרע. במקרה הזה, אהבתו לרב גוברת על הרגש הפוליטי.
אחרי שנקבעה ההחלטה, לא מנסה ישי לתקוע מקלות בגלגלים. מבחינתו זה נראה, פניו לשלום. או שהשלים עם רוע הגזירה, או שהוא מבין כי טוב לא יצמח לו מהמשך התקוטטות. בראיון משותף שעשו בשבוע שעבר, כאשר בירר המראיין קודם לכן עם ישי, את מי לשאול את השאלה הראשונה, השיב ישי: "אריה הוא המבוגר שבינינו, תשאל קודם אותו".
כוונת מערבב
יום אחד, עוד ייצא ספר עב כרס על מהלך אותם שבועות גורליים בבית הגר"ע. איך בדיוק החל המהלך, מי סחף את מי לתוכו, באיזה שלב בדיוק סיפרו לגר"ע על המהלך המתרקם, מהן הגרסאות המתחלפות שקיבלו הצדדים במהלך המו"מ, זה שכמעט התפוצץ רגע לפני סופו, כשנחשפו לפתע הבדלי הגרסאות המעורבבות ש"מכרו" המתווכים לצדדים השונים. ואיך שעות ספורות לפני הטקס החגיגי, דרעי כמעט קם ויצא בטריקת דלת.
השר המערבב אגב, לא נחה דעתו במהלך הזה לבדו, וכך, כמה עיתונאים שעורבבו אף הם, דיווחו באמונה מוחלטת, כי השר אטיאס נקרא לדגל ע"י הגר"ע בעצמו, שביקש ממנו להטיל את כובד משקלו ליצירת אחדות במחנה. למזלו, הגר"ע שעודכן על המהלך רק בסופו, לא קורא את אותם עיתונים.
אז איך בדיוק נולדה המוטציה ששמה ההנהגה המשולשת? הדעה הרווחת בקרב הצדדים גורסת, כי המתווך המערבב, הוא זה שייצר את ההמצאה, בכדי להכניס את עצמו כצלע השלישית בתוכה. לכאורה הוא הצליח, אלא שצרתו היא, כי מרוב ערבובים, אף אחד מהשניים האחרים לא חש כיום בטוח בקרבתו. "אם יש משהו שיכול להרוג את האחדות", הם התבטאו השבוע, "זהו האגו של הצלע השלישית".
ישי אגב, מכחיש כי דרש שהצלע השלישית בהנהגה יהיה מישהו אחר מאשר השר אטיאס, כמו חבר מועצת החכמים הגר"מ מאיה למשל, או השר מרגי. אלא שבצד השני עומדים על כך, כי העובדה הזו נכונה.
גורמים בש"ס, חפצי טובתו של ישי, לוחשים על אוזנו את הנוסחה הבאה: במקום להמתין להודעה הרשמית על מינויו של דרעי ליו"ר התנועה, קום מיוזמתך ותודיע על ויתור. כך גם תחסוך את הבושה ותצא מכובד ואצילי, גם תיצור ציר משותף עם אריה דרעי – דבר שיועיל בהמשך, ובעיקר – תבטל בכך את ההנהגה המשולשת ותקטין את השפעתו של השר אטיאס. לו יהי.
דרעי לראשות הממשלה
בואו נפליג לרגע בדמיון: אריה דרעי סוחף את הארץ במערכת הבחירות, ידיעות אחרונות מריץ את הקמפיין שנועד לגנוב מנדטים מהליכוד, ערי הדרום ועיירות הפיתוח נסחפים בשאגה, ש"ס מזנקת, משפרת את תוצאת השיא הקודמת של דרעי (17 מנדטים), ומציגה הישג חסר תקדים: 20 מנדטים.
גם ביהדות התורה נישאים על כנפי האחדות של ש"ס. וגר גפני עם כרמל, ליצמן עם פרוש, ואפילו למצביעי 'טוב' נמצא פתרון הולם (יקי רייסנר יצורף לוועדת הדיור של דגל התורה). יהדות התורה הופכת למאוחדת, מציגה 7 מנדטים בקלפי.
הציונות הדתית, גם היא באותה מגמה, מממשת את הסקרים המבטיחים להם עשרה מנדטים באם יתאחדו, ומכניסה עשרה ראשים סרוגים למשכן הכנסת.
הסיכום התיאורטי דלעיל הוא ס"ה 37 מנדטים לציר חרדי-דתי. הליכוד, שאיבד את מצביעיו לטובת ש"ס ומפד"ל, צונח ל-19 עשר מנדטים בלבד. מנדט אחד פחות מש"ס, מנדט אחד בלבד יותר ממפלגת העבודה.
נשיא המדינה מזמן אליו את אריה דרעי, יו"ר המפלגה הגדולה בכנסת, מטיל עליו את מלאכת הרכבת הממשלה הבאה. דרעי סוגר עם ידידו הטוב ליברמן, ומציע לנתניהו ממשלת אחדות, עם רוטציה בראשות הממשלה. חצי ראשון לדרעי, חצי שני לנתניהו. אם תענה בשלילה, מודיעים דרעי וליברמן לביבי, שלי יחימוביץ' תיכנס במקומך. נתניהו נכנע ועונה חיובי. אריה דרעי מושבע לתפקיד ראש הממשלה.
עוד חזון למועד
נחזור למציאות. אפשר להירגע. זה לא יקרה, בטח לא בקדנציה הנוכחית, למרות שזהו חלומו של אריה דרעי. ראשות הממשלה עדיין רחוקה ממנו, מאוד. מה שכן, דרעי יוכל להעלות את רף התיקים שש"ס דורשת. גם התיקים הבכירים כמו אוצר למשל, יהיו באים בחשבון.
הכל תלוי כמובן במספר המנדטים שש"ס תשיג. על פי מה שמסתמן כעת, במקרה הכי טוב ש"ס יכולה להשיג 17 מנדטים. למעשה, עושים חשבון גורמים בש"ס, כבר בבחירות הקודמות עמדה המפלגה על סף המנדט ה-12, ובצירוף הגידול הטבעי, הרי ששלושה עשר מנדטים הם כמעט בגדר צילום מצב. לפי זה, דרעי יצטרך לטפס מעבר לסף 15 המנדטים בכדי להוכיח את כוחו ועוצם ידו. נמתין ונראה.
רחוק מזה הוא מצבה של יהדות התורה המפולגת. זו יכולה להיות מרוצה מעצמה עד הגג אם תביא 6 מנדטים. גם הציונות הדתית תתגאה בהישג של שמונה מנדטים, שבכל מקרה – עם בנט או בלעדיו – ילכו עם נתניהו ולא עם החרדים.
אלא שנתניהו לא יכול להיות רגוע לחלוטין. אריה דרעי, אינו מסתיר את דעתו, כי ממשלת אחדות היא הפתרון הטוב ביותר למדינה, ולציבור החרדי.
אליבא דדרעי, אם אולמרט יתמודד, הפתרון הטוב ביותר יהיה שהוא ונתניהו ישבו יחדיו בממשלת אחדות. אולי אפילו יקיימו רוטציה בראשות הממשלה.
דרעי מסביר, ולדעתו שותפים לא מעט פוליטיקאים חרדים, גם ביהדות התורה, כי גם אם המפלגות החרדיות יקבלו מעט פחות בתיקים, הרי שהשפעתן תהיה גדולה יותר, ובעיקר – רק כך – בהיעדר אופוזיציה משמעותית, ניתן יהיה לפתור את סוגיית תלמידי הישיבות.
סכנה ושמה אולמרט
"אני חזק יותר ממך בחצרות הרבנים", התרברב אהוד אולמרט, אז שר התמ"ת, באוזניי חה"כ מוישה גפני, באחת השיחות שניהלו.
גפני, כמו גפני, לא נותר חייב: "ואני הייתי מביא יותר משבעה אחוזים בפריימריז של הליכוד", השיב בעקיצה משלו לאולמרט, שלא היה נחשב לאהוד במיוחד על חברי המרכז.
הימים חלפו, וגפני, כמו דרעי, כמו רבים אחרים, מתגעגעים לאולמרט. רק באמצע מושב הקיץ האחרון של הכנסת, נשא גפני במליאה את אחד מנאומיו השנונים ביותר, תחת הכותרת: "אילו אולמרט היה ראש הממשלה", נאום שכולו תיאור איך היה אולמרט עומד כחומה בצורה לימין שותפיו החרדים ומקיים את התחייבויותיו.
גם חברים אחרים ביהדות התורה, כמו ח"כ אייכלר, לא מסתירים את כעסם על האופן בו מתנהל נתניהו. אם אולמרט יעמוד בראשות מפלגה גדולה, לא בטוח שנתניהו יכול להיות רגוע לגבי השאלה מיהו ראש הממשלה הבא.
לטוב מזלו של נתניהו, מצבו המשפטי של אולמרט, כמו גם התאדותה המואצת של קדימה, הופכים את שאלת התמודדותו של אולמרט למדע בדיוני. למרות, שאולמרט, שהיצר הפוליטי בוער בעצמותיו, עוד עשוי להפתיע. הוא כבר הקים בחייו פרויקטים סבוכים יותר ממסגרת פוליטית חדשה. כך לפחות מתאר כתב האישום בעניין הולילנד.
לנצח תאכל חרב
"בוא נסגור עניינים", פנה השבוע יו"ר דגל התורה חה"כ מוישה גפני אל חה"כ יעקב ליצמן, שהשיב מצידו על אתר: "קודם תסגרו את העניינים אצלכם".
גפני ניסה להסביר ש"זה ייסגר תוך ימים ספורים", אבל ליצמן בשלו: "אז תבוא אלי כשזה ייסגר".
זהו המצב על רגל אחת. באגודת ישראל חרדים – תרתי משמע - ממה שנראה כפילוג מסתמן בדגל התורה, ויותר מכך, ממה שנראה כחוסר רצון ונכונות של ממש בקרב הקברניטים, להגיע לפתרון מוסכם.
איום של ממש לרוץ לבחירות אין כאן. חברי "לנצח" מבינים, כי ברגעי הכרעה היסטוריים על סוגיית תלמידי ישיבות, אם הם יהיו אלו שיגרמו בפומבי להחלשת כוחה של הנציגות החרדית, שמם ייזכר לדיראון עולם.
אלא שגם אם 'לנצח' לא תרוץ בבחירות, והיא לא תרוץ, הקולות שלה אינם מובטחים ליהדות התורה. בבחירות הקודמות מאיר פרוש לא רץ במפלגה נפרדת, ובכל זאת – קהל עדת בוחריו ביצע נקמה מאחורי הפרגוד.
מי שעשויה לקטוף את פירות המאבק על השליטה בפך השמן הטהור, זוהי ש"ס. שם, מחככים ידיהם בהנאה. להערכתם, לא פחות ממנדט אשכנזי שלם יעבור אליהם. חלקם אנשי נצח, שיסתמכו על קרבתו של דרעי בשנים האחרונות להגרי"ש, בכדי להצדיק את שלשול פתק ש"ס לקלפי. אחרים יהיו אנשי 'טוב', אלו שלא מעלים על דעתם לפרגן לנציג ליטאי שלישי להיכנס לכנסת.
דרעי מצידו, לא מתכוון להשקיע אפילו רגע אחד של הסברה לקהל הזה. מבחינתו, בזמן ובאנרגיה שתושקע שם, הוא יכול להביא כמה וכמה מנדטים חילונים. שלא לדבר על המתח הצפוי עם יהדות התורה, שממילא כוססת ציפורניים בעצבנות עם חזרתו לזירה. על כך נאמר, צדיקים, מלאכתם נעשית בידי אחרים.
השר לענייני ירושלים
רגע לפני הכרזת הבחירות, עוד ניסה השר מרגי להשלים את מהלך הבחירות לרבנות ירושלים, ולסמן V על ההישג המרכזי שנדרש ממנו בתחילת הקדנציה: מינוי הרב יצחק יוסף לרבה של הבירה.
"אני מבחינתי סיפקתי את הסחורה", הוא מצוטט. "ההחלטה לעצור את ההליך שהיה כבר באמצע הדרך, לא התקבלה על ידי".
אם היה יוצא המינוי אל הפועל, ייתכן והיה בכך לשמש כפוליסת ביטוח עבורו גם לקדנציה הבאה. בהיעדרה, יצטרך מרגי לסמוך על רשימת הישגיו האובייקטיבית, פרי עבודתו במשרד.
לקט הישגים שהוציא משרדו כסיכום ביניים באמצע הקדנציה, מגלה כי למרות שהרבנות ירושלים לא הושגה, הרי ששבעה רבני ערים אחרים מונו על ידו, זאת לצד בניית 105 בתי כנסת, שיפוץ 200 מקוואות, אישור לבניית 40 מקוואות נוספות ועוד 29 בשלב תכנון, וכן יישום תוכניות ההבראה במועצות הדתיות ומניעת הלנות שכר.
אלא שבמקרה של הציבור החרדי, לא בטוח שעשייה נטו היא שיקול. מפתח השיוך, רלבנטי כאן יותר. מרגי, נחשב מאנשיו של ישי, למרות שגם כאשר יצא להגנתו בתקשורת, הקפיד תמיד שלא לדבר בגנותו של דרעי. בכנסת הבאה, הוא ככל הנראה יהיה. על תפקיד השר, הוא ייאלץ לנהל קרב במערבבים להדיחו.
סופו של עידן
הדרמה הפנים-ש"סית, משפיעה גם על ערי השדה. אנשיו המוסלקים של דרעי מרימים ראש, חוזרים לחיים. חלקם כבר מונו לתפקידי מפתח במערכת הבחירות. אחרים ממתינים בסבלנות ליומם.
אחד מאלו העולזים לשמע המהפך, הוא מבכירי המערכת המוניציפאלית של ש"ס, הטוען להגנתו, כי השר ישי התנכל אליו בשל היותו איש דרעי. את העובדה כי העירייה בהנהגתו קורסת, והמלצת איש המקצוע הבכיר בהנהלת המחוז של משרד הפנים לפטרו ולמנות תחתיו ועדה קרואה, הוא יסביר מן הסתם בתירוץ אחר.
אלא שאם היה הבכיר המוניציפאלי טורח לברר מראש מהי דעתו כלפיו של המועמד המחליף ליו"ר ש"ס, היה מגיע זה חיש מהר למסקנה, כי שוב מדובר בהימור כושל.
כמי שיודע את דעתו (הנחרצת!) של דרעי לגביו, ולא מכלי שני, לא נותר אלא להמליץ עבורו, כי יארגן בבהילות יום תפילה למענו של היו"ר היוצא, זה בעל הלב הרחום.
טורו של משה גלסנר מתפרסם ברשת 'קו עיתונות'
הצגת כל התגובות