הקרע הליטאי: החשש מזליגת המחלוקת בציבור הליטאי ומהוויכוחים אודות ההשקפה הנכונה וענייני הנהגת הדור ליהדות החרדית בארצות-הברית, מדאיגה את גדולי ישראל באמריקה הפועלים ככל הניתן שלפחות מעבר לים יישמרו השלום והשלווה בקרב המחנה התורתי וציבור יראי ה'.
בשבוע שעבר נשא הגאון הצדיק רבי מתתיהו סלומון, משגיח "בית מדרש גבוה", ישיבת לייקווד, שיחה תורנית בפני בחורי הישיבה הגדולה בעולם בה התייחס לוויכוח בין דעותיהם השונות של גדולי ישראל ואמר כי צריך להישמר שלא תחדור לעולם התורה והישיבות בארה"ב.
הגר"מ סלומון דיבר באריכות על הצורך בשילוב בין ה"שלום" ל"אמת" בצורה שהם לא סותרים זה את זה וכן דיבר באריכות בנשוא מחלוקת לשם שמיים שאינה מפריעה להמשיך ולחיות בשלום למרות הויכוחים הנוקבים.
הרב סלומון הביא דוגמא ממחלוקת בית שמאי ובית הלל שלמרות שהיו ביניהם חילוקי דעות קוטביים בהלכות חמורות שבתורה, שלפי בית שמאי הוא ממזר ולפי בית הלל הוא מותר, "והיה מקום להעלות על הדעת שלאחר חילוקי דעות כה קשים שביניהם, היו צריכים להתבדל ולא להתערב זה עם זה, שהרי הדבר נוגע לאיסורים חמורים, הרי שלמרות כל זאת אומרת הגמרא כי לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל, ולא בית הלל מבית שמאי, ללמדך שחיבה ורעות נוהגים זה בזה, לקיים מה שנאמר 'האמת והשלום אהבו'".
"איני יודע אם צריך לדבר בזה", אמר בגילוי לב משגיח ישיבת לייקווד והמשיך, "אך זה בחינה אצלי של 'אוי לי אם אומר, אוי לי אם לא אומר'.ניודעים אתם שבא"י במחנה התורה יש 'שטיקל' רעש, ויש חילוקי דעות - ב"ה שזה עדיין לא נכנס בעולם התורה שלנו, וצריך להיזהר שזה לא יכנס לעולם התורה שלנו ח"ו".
"אבל מה שקורה זה דבר שמעולם לא היה בכלל ישראל. אפילו בזמנים של המחלוקות הגדולות, הרי שבעולם התורה היה תמיד נשאר 'האמת והשלום אהבו'. אפשר שיהיו חילוקי דעות, אבל כך לבטל אחד את השני באופן כזה? או אפילו לגעת במי שהיו מקובלים אצלנו כקדושים ויקרים לנו?", אמר בכאב הגר"מ סלומון.
"בכל דור היו כמה גדולי תורה שהיו מתבוננים עליהם כלפי מעלה, והיו יודעים כי אסור לגעת בהם, והחילול של לגעת בשמות קדושים, הוא דבר שצריך להיזהר ממנו מאד מאד. שהרי קנין דעת תורה הולכת עם מעלת 'מבקשי השם'. הרי קודשא בריך הוא ואורייתא חד הוא! הכריזה תורה של הקב"ה! הלא מדובר בדעת תורה של גדולי תורה ששנים על גבי שנים התייגעו רק בתורה, שדעתם כל כולו תורה. אפילו שהם מחולקים זה על זה, אך לבוא ולעשות מזה זלזול? - זה שייך לרחוב, אין לזה שייכות לבית מדרש", הוסיף המשגיח.
המשגיח המשיך ואמר כי "צריך להיזהר ולהישמר שלא לקבל הלשון הרע והרכילות שמסתובב בחוץ, לא לקבל ולא להתעסק בזה. לדעת שאנו בני תורה, בני תורה הם הבנים של התורה. יש לנו רק את הדרך שהתורה מלמדת אותנו. ואנו הולכים רק בדרך התורה. והתורה אומרת, אם רוצים אתם בבנין בית המקדש - 'והאמת והשלום אהבו'".
"הקב"ה יעזור", סיים הרב סלומון את משאו הנרגש, "שכל אחד יוכל וירצה ויעשאר בשלו, ויחד עם זאת אנו נמשיך להכניע עצמנו לכל גדולי ישראל. זה היה מאז ומעולם דרכם של כלל ישראל, וכך זה צריך להימשך. בית שמאי ובית הלל היו תמיד 'פייער' (אש) זה עם זה, אבל היסוד היה ביקוש האמת, היסוד היה למען האמת. היסוד היה שאין כאן 'ניצוח', לא לעשות מזה עניינים של 'למי היכולת לנצח', 'אני אוחז ממנו ואני ממנו' וכו'. אנחנו לא אוחזים מכלום, כי איננו יכולים לדעת כלום, איננו ברי-הכי לאחוז כך או כך. אנו כפופים לקב"ה. אנו שקועים בגמרא ולא שומעים את כל דברי הליצנויות והרכילויות שמסתובבים".
"צריך להיזהר במשנה זהירות שזה לא יגרום ירידה בבית מדרשנו", סיים הרב סלומון את דבריו שכאמור מהווים תמרור הזהרה לבני הישיבות בארה"ב שלא להכניס עצמם למחלוקת.