הבחירות לרבנות ירושלים כבר מאחורינו. לתפקיד רבה הראשי האשכנזי לירושלים נבחר איש הציונות הדתית ומועמדם של שר הדתות נפתלי בנט וראש העיר ניר ברקת - הרב אריה שטרן.
כעת ניצבת בחלל הציבוריות החרדית השאלה הגדולה, כיצד הדבר משפיע על יחסי הכוחות הפוליטיים הפנימיים בתוך המגזר החרדי ובין המגזר לציבור הדתי לאומי שעליו נמנה הרב שטרן.
כשבאים לנתח את תוצאות הבחירות במרוץ לתפקיד רבה האשכנזי של ירושלים, צריך לקחת בחשבון את הסיכויים הקלושים מלכתחילה שעמדו לרעתם של המפלגות החרדיות. "התחלנו בנתוני סף נמוכים ואף אפסיים", אמרו ב'דגל התורה' וצדקו. הבעיה הגדולה שעם צדק לא מנצחים.
ב'אגודת ישראל' "התאבדו" מלכתחילה על מועמדותו של הרב משה חיים לאו, לא כולם האמינו בניצחון אבל סברו שאם גדולי האדמו"רים חתמו והורו להצביע לו, הרי שזה מה שיש לעשות גם במחיר של הפסד וודאי. אחרים שם, ודווקא בכירים בחסידויות גור ובעלזא, סברו אמנם שזה אף הדיל המנצח ופעלו ללא לאות בכדי לממשו.
אולם יצוין להגנתם שכשזיהו את יחסי הכוחות האמיתיים בקרב חברי הגוף הבוחר, ידעו שם לצאת ברגע האחרון מהימורם הכושל על הדיל המפסיד והצטרפו בצורה כזאת או אחרת לעגלת המנצחים - הצטרפות שגוררת האשמות חריפות נגדם על-כך שבגינם הציבור החרדי הפסיד את הבחירות.
מנגד, כשעשו בדגל את החשבון, הם סברו כנראה אחרת. לא ברור למה שם מלכתחילה לא ניסו לסגור דיל עם המועמדים שהסתמנו כמנצחים זאת על מנת להגיע לתוצאה הטובה ביותר מבחינתם שהיא "שותפות" כלשהיא בניצחון.
מנגד יש לזכור שלא עמדה בפניהם ברירה ולאחר שבצמרת התבטאו בחריפות כנגד אותם מועמדים הרי שוודאי הם נאלצו לחפש מועמדים אלטרנטיביים.
למרות זאת, אולי זה המקום לעשות חשבון נפש ולחשוב שעדיין היה ניתן להציל משהו, לו בתנועה הליטאית היו מתחברים לאגודת ישראל כבר בתחילת הדרך ומכריזים על הרב לאו כמועמדם, מה שהיה מסייע לו להתמקד בניסיונות לפעול על מנת לשכנע את חברי הגוף הבוחר הנמנים על המגזר הדתי לאומי והמסורתי במקום לבזבז את התחמושת על מלחמה בתוך הבית פנימה, אך במקום זאת בחרו ב'דגל' המקומית לזגזג ולתזז בהתלבטות ארוכה בין המועמדים הרב לאו והרב שלזינגר.
מה שגרם כאמור לאיבוד זמן יקר ואולי גם להפסד. כשכבר החליטו סוף סוף, היה זה מאוחר מידי ובקול רפה מידי, כך למשל לא זכינו לראות את הרב לאו במעונו של מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן.
אלא שבמקביל יש לזכור את המאבק העיקש אליו יצאו בדגל התורה זאת למרות שכל הנתונים היו לרעתם החל מגוף בוחר מוטה לטובתם של המועמדים הנבחרים ועד להתערבות הבג"ץ לטובת אותם מועמדים, כאשר למרות הכל הוכיחו בדגל נחישות אידאולוגית ולא הסכימו להתפשר על מועמד שאינו רצוי מבחינתם ועל כך מגיעה להם ההערכה. גם המרחק הזעיר מהניצחון (לפחות בגזירת הרב האשכנזי) נחשב בימים אלו לסוג של ניצחון.
במקביל, נסחפו ב'דגל התורה' וב'אגודת ישראל' גם יחד, להימור המוטעה על הרב שמואל אליהו, כאשר בדיל כביכול מתוחכם עם ש"ס, ניסו לגבש מחנה תמיכה במועמד ספרדי חלופי, אלא שבעוד ש"ס ו'אגודה' ברחו מהספינה הטובעת והצטרפו לניצחון, ב'דגל' המשיכו להמר על המועמד המפסיד גם בגזרה הספרדית, בה לכאורה הם אמורים היו לשבת בצד ולחכך ידיים בהנאה מבלי לטבוע בבוץ.
הכל היה עובר לולא במחנה המיעוט המחכה וממתין למפלתם, קרי 'הפלג הירושלמי', בחרו להצטרף ולו בעקיפין למועמדים המנצחים. כך קרה שלמרות שההצהרות הרשמיות מכיוון שערי חסד היו שמירה על ניטרליות ואי התערבות הרי שמאחורי הקלעים פעלו עסקני 'בני תור'ה ללא לאות למענו של הרב אריה שטרן.
לא סתם הגיע רבה הנבחר של ירושלים לפני מספר חודשים אל מעונו של הגר"ש אוירבך כשמתחת לשולחן נרקמו העסקאות. לא בכדי נצפה בחול המועד ראש לשכתו ונאמנו אבינועם קוטשר כשהוא מפזז בסוכת שערי חסד מתוך שמחה של מצווה מחובק עם חיים אפשטיין וישעיהו וויין.
גם ביקורו של הגר"ש עמאר בסוכתו של הגר"ש אוירבך מתברר כצעד משתלם לאחר שנבחר בסופו של דבר לתפקיד רבה הראשי הספרדי של ירושלים.
לסיכומו של נושא, ראינו פה מהדורה חוזרת של הבחירות לעיריית ירושלים שהתקיימו לפני שנה, אז בחרה 'דגל' להצניח מועמד חיצוני בשם משה ליאון שהפסיד לניר ברקת שנתמך ע"י פלג המיעוט. גם כאן מתברר כי מי שחבר לצד המנצח בבחירות לרבנות העיר הם דווקא הפלג הירושלמי בציבור הליטאי ולא הממסד והמנגנון.
אולי לא בכדי לא ראינו ולא שמענו את קולו של יו''ר המפלגה משה גפני במהלך כל המרוץ. כנראה הוא ידע מה שהעסקנים המקומיים עוד לא הספיקו ללמוד, שעל טעות לא חוזרים פעמיים.
בשולי הדברים השאלה הגדולה היא איך ממשיכים מכאן הלאה? בהנחה שבין 'הפלג הירושלמי' לבין סביבת הרבנים הראשיים לירושלים נרקם דיל כלשהוא הרי שהתמורה לתמיכה צפויה להגיע בקרוב כשההערכות הינן שמדובר יהיה במינויים ותפקידים במועצה הדתית שתהיה כפופה לרבנים החדשים.
ב'שערי חסד' יראו בכך וודאי הצלת האידישקייט של ירושלים ממש, אך ב'דגל התורה' סביר להניח יפרשו את זה דווקא כהרס הדת מה שעשוי להוביל להתנתקות מוחלטת ולהחרמת הרבנות הראשית לירושלים.
בימים הקרובים צפויים ככל הנראה רבני השכונות ונציגי הציבור לקבל את הכרעת מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן בסוגיה שוודאי תשפיע על חיי הדת בירושלים כמו גם על היחסים הפנימיים בתוך הציבור הליטאי.
גורם ב'דגל התורה' מעריך שתהליך ההיפרדות של הציבור החרדי מממסד הרבנות של ירושלים יהיה תהליך טבעי. "זה לא חייב להיות דווקא תוצאה של החלטה אלא תהליך מתגלגל שיקרה ממילא, כמה אנשים יודעים שיש הרב קורח בבני ברק? זה יקרה גם בירושלים", הוא מעריך.
"הסיבה שהציבור החרדי סמך עד היום על שירותי הדת של הרבנות היתה בגלל אישיותם של הרבנים, אני לא רואה שאנחנו נצרוך שירותי דת כעת מהרב שטרן ולכן להערכתי יקומו בתי דין, כשרויות וגופים אלטרנטיביים שיספקו את הדבר עבור הציבור הליטאי", מוסיף הגורם.
הצגת כל התגובות