שמעתי שחיברו כבר שיר לכבוד שלשה החטופים. משהו שמדבר על נקמה. בתקוה ששיר כזה לא יוביל לעוד רעיון לרצח ערבי, הייתי מציע שיר אחר לכבוד השלושה. הפזמון החוזר בשיר שבחרתי יהיה – כמה טוב שהם נחטפו ונהרגו.
כי אם הם לא היו נחטפים ונהרגים, לא היה ניתן לעשות פסטיבל בפארק ברעננה. שם יבואו זמרים, זמרות, סלבריטאים וכל המי ומי, ושלוש האימהות ואנשים יישאו נאומים וידברו על אחדות וישירו שירים. וההמונים יתרגשו ויתגעשו וירימו ידיים וידליקו נרות. ושוב ידברו על אחדות. אז זה לגמרי לא רע שהם נחטפו. אולי בכלל יהפוך ההייד פארק לאירוע שנתי. תלוי באינטראקציה ובהצלחה התקשורתית.
כמה טוב שהם נחטפו ונהרגו כי אחרת לא היה לנו ולתקשורת ולפמיניסטיות את מוסד שלוש האימהות. הצלחתן המסחררת של הפמיניסטיות, הפכה את החטופים לחד הוריים, ואת האימהות לנושאות דבר האומה בנושאים מדיניים וחברתיים בארץ ובעולם. אז מי אמר שזה לא טוב? זה דווקא כן טוב. ועוד איך.
כמה טוב שהחטופים היו שלושה. כי אם היו שניים, היו רק שתי אימהות, וזה לא מספיק (אולי אחת תהיה חולה ואז נשארת רק אחת). ואם היו ארבעה, היו ארבע אימהות, וזה קצת יותר מדי (זה מספר זוגי וקשה להכריע וזה גם פורום רחב מדי). המספר שלוש שיחק מצוין לידי הפמיניסטיות. בדיוק שלושה שנחטפו ונהרגו. כמה מדויק וטוב.
ובכלל, כמה טוב שהם גם נחטפו וגם נהרגו. כי אם היו רק נחטפים, או היו רק נהרגים, לא הייתה סיבה מיוחדת לתשומת לב. לכן טוב שהם גם נחטפו וגם נהרגו. גם זה וגם זה. כמה טוב.
זה גם טוב, כי הם היו שלושה והמדינה יכולה להתרכז רק בהם. וכך ישכיחו שהיו עוד שישים ושבעה הרוגים במבצע צוק איתן. כי שם לא היו שלוש אימהות. וגם קשה לעשות פסטיבל. כי ההרוגים והפצועים רק גורמים צער והם מפלגים ולא מאחדים. וכך גם ישכיחו את עוד אלפי ההרוגים במלחמות ישראל. כי גם שם לא היו שלושה ולא היו אימהות.
כמה טוב שהם נחטפו ונהרגו, ונשיא המדינה יכול היה לעשות אירוע ממלכתי של אחדות. אותו נשיא ששלח מכתב עידוד לנישואי יהודייה עם ערבי. ואותו נשיא שביזה את תורת ישראל בהגדירו אותה כלא רלוונטית והשפיל מחצית מן העם. אבל העיקר האחדות. וזה שהם נחטפו ונהרגו יאפשר לנשיא להפוך את אירוע האחדות לשנתי. כמה טוב, כמה טוב שהם נהרגו. אופס, התכוונתי שנחטפו ונהרגו.
אז אם הם לא היו נחטפים ונהרגים, לא היה פסטיבל בפארק ולא היו מחברים שירים ולא היו שלש האימהות ולא הייתה תקשורת ולא היו פמיניסטיות ולא היה נשיא מאחד ולא היו שוכחים מתים אחרים ולא היו אירועים שנתיים.
אז הבא נשיר כולנו יחד את הפזמון החוזר, בהתלהבות וברגש – כמה טוב שהם נחטפו ונהרגו.
הערת המערכת: הדברים אינם מייצגים בצורה כזו או אחרת את מערכת האתר ונכתבים על דעתו של הכותב ובאחריותו בלבד.
הצגת כל התגובות