חברי בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין, הרשיעו את עורך הדין שמחה מנדלבוים מירושלים בעבירה של "התנהגות שאינה הולמת עורך דין", והשעו אותו ל-12 חודשים מן הלשכה.
תחילת המעשה בתשלום ששילם יעקב נבון, תלמיד ישיבה מירושלים, בהמחאה על שמו בסך 600 ש"ח. המחאה שלרוע מזלו ובשל חוסר כיסוי בחשבון הבנק חזרה. תוך זמן קצר, המוטב בשיק פנה לעו"ד שמחה מנדלבוים הידוע בשיטותיו "היעילות" לגביית חובות, כדי שזה יטפל בחוב.
מנדלבוים, שלח, מכתב התרעה ליעקב נבון, בו נכתב כי עליו לשלם את סכום ההמחאה שחזרה בתוספת 250 ש"ח, שכר טרחת עורך דין.
יעקב, שלא התכוון לברוח מתשלום החוב, שילם מספר ימים לאחר קבל המכתב, 600 שקלים, סכום ההמחאה שחזרה. והודיע על כך לעו"ד מנדלבוים. יצוין, כי לטענתו, עד למכתבו של עו"ד מנדלבוים, נבון לא ידע כלל כי ההמחאה חזרה. ומשהובא הדבר לידיעתו הוא שילם את חובו כאמור.
למרות תשלום החוב באופן מידי על ידי נבון, עו"ד מנדלבוים, באופן לא מקובל, שלח לתלמיד הישיבה מכתב התראה נוסף שכותרתו, "הנדון: תיק הוצאה לפועל", מה שגורם לכל אדם מן השורה לצאת משלוותו. ובו התראה כי במידה ולא יוסדר החוב תוך חמישה ימים (חוב שכאמור, כבר שולם מ.ל.) "יבוצע צו הוצאות ללא כל התראה נוספת".
בשל כך מיהר נבון ושכר את שירותיו של עו"ד משה רנד, ששלח מצדו מכתב למנדלבוים בו דחה על הסף את דרישת התשלום הנוסף. ברור כי לא הייתה כל עילה לשלוח את אנשי הוצאה לפועל אל ביתו של נבון, זאת בשל העובדה שנבון שילם את מלא חובו מיד כשקיבל על כך הודעה.
כאן הגיעה הסאגה לשיאה. עו"ד מנדלבוים פתח בהליך של "בקשה לביצוע שטר" (הליך שבמסגרתו מוטל עיקול על מטלטלין של יעקב נבון לצורך תשלום השיק-שטר שכבר שולם מ.ל.), כביכול בגין ההמחאה שחזרה ונבון קיבל הודעה כי נפתח נגדו הליך בהוצאה לפועל. עו"ד רנד הגיש בשם נבון התנגדות שכן ההמחאה שהוצגה בהוצל"פ נפרעה ואינו מהווה עילה על פי החוק לפתיחת התיק.
ואכן, רשמת ההוצל"פ, מרים יזדי-דרמוני, חייבה את עו"ד מנדלבוים בהוצאות של 1,000 ₪, על "פתיחת תיק הוצאה לפועל שלא כדין ובחוסר תום לב", יזדי-דרמוני בשים לב כי עו"ד מנדלבוים פעל שלא בתום לב בהליך פתיחת התיק והיה מקום לחייבו בהוצאות גדולות יותר. מנדלבוים לא ערער על פסק דינה של הרשמת.
בד בבד הגיש יעקב קובלנה לוועדת האתיקה של לשכת עוה"ד מחוז ירושלים כנגד עו"ד מנדלבוים, בגין הטעיה והתנהגות שאינה הולמת עורך דין. שכן מנדלבוים התנהג בחוסר תום לב בפתיחת תיק הוצל"פ בעילה שטרית בעוד השטר נפרע.
כמו כן טען נבון, כי עו"ד מנדלבוים הציג מצג שווא במכתב השני אותו שלח. המכתב נשא בכותרתו מספר תיק הוצאה לפועל וכלל והתראה אחרונה לפני ביצוע הליכים - כל זאת בעוד שבפועל כלל לא נפתח תיק הוצל"פ.
בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בירושלים בראשות עו"ד איילת אשל שפון, הרשיע את עו"ד שמחה מנדלבוים בשתי עבירות של "התנהגות שאינה הולמת עורך דין" ( לפי סעיף 61 (3) לחוק לשכת עורכי הדין התשכ"א-1961) ברוב דעות כנגד דעתה החולקת של חברת בי"ד, עו"ד נירה דורני בנימין, שבחרה להרשיע את מנדלבוים גם בעבירת הטעיה.
בית הדין גזר על מנדלבוים 12 חודש הרחקה בפועל מהלשכה, 3 חודשים על תנאי והוצאות לשכה בסך 4,000 ₪. זאת בשים לב להרשעות הקודמות של מנדלבוים, ובעונשי ההשעייה על תנאי שהיו תלויים לחובתו.
למרות פסק הדין, בית הדין עיכב את ביצוע עונש ההשעיה בפועל עד ליום 1.9.2015 עד לקבלת החלטה בערעור שהגיש מנדלבוים.
(ד"מ 001/14 עו"ד שמחה מנדלבוים)
הצגת כל התגובות