אפליה: רבנות העיר פתח תקווה מסרבת לרשום לנישואין את יוצאי אתיופיה, זאת בשל חששות ביהדותם. בחודשים האחרונים עשרות זוגות שהגיעו לרבנות קיבלו תשובה שלילית, כך דווח הבוקר בגלי צה"ל.
באחד המקרים, צעירה אתיופית שעתידה להינשא בחודשים הקרובים הגיע לרשם הנישואין בעיר וזה אמר לה: "הרב רוצה אישור שאת עברת את הגיור ואת שומרת שבת. הוא בודק את הגיור של כולם. תביאי לי אישור מרב שאת שומרת מצוות מאז שהתגיירת".
בניגוד לנהלים חקר הרשם את הצעירה לגבי אורחות חייה ולבסוף הבהיר לה כי בעיר פתח תקווה היא לא תוכל להירשם "מכיוון שאני רואה כבר מה הולך, אני מציע לך - הוא גר בראשון, אולי תלכו לראשון שמה לא יבקשו את כל הדברים הללו".
מהתחקיר עולה כי לפחות 30 זוגות יוצאי העדה האתיופית שביקשו להינשא ברבנות פתח תקווה בחודשים האחרונים קיבלו תשובה שלילית, על אף ההתחייבות לשים קץ לתופעה שנחשפה כבר לפני כמה חודשים.
על פי הדיווח, הרבנות בעיר שללה מרב הקהילה האתיופית בפתח תקווה הרב עדיאל אליו לקדש את הזוגות הצעירים של הקהילה.
מהמשרד לשירותי דת נמסר בתגובה ל"כיכר השבת": "יש לאבחן בין קהילת ביתא ישראל לבין הפלשמורה. הראשונים נדרשים לבירור יהדות. הפלשמורה: יש בעניינם הליכי גיור, שבסופם תעודת המרה. העמדה המשפטית הינה כי לא ניתן להפקיע גיור שנערך זה מכבר, הגם שהגר אינו שומר כיום תורה ומצוות. כלומר: מה שרלוונטי הוא המועד בו קיבל הגר תורה ומצוות בפני ביה"ד ובמעמד המילה והטבילה".
"ככל שיש ספק לדייני הגיור, הם לא יגיירו. אולם ברגע שגיירו, מנפיקים תעודת גרות ובעקבותיה תעודת המרה, שזהו המסמך הרשמי, שעליו חותם ראש העדה הדתית, קרי, הרב הראשי ונשיא ביה"ד הרבני, ושבעקבותיו ניתן להירשם במרשם האוכלוסין כיהודי. לאחר הנפקת תעודת ההמרה, שהיא בגדר אקט מינהלי, לא ניתן לערער על הגיור, כאמור, וכך צריכה להתייחס כל רבנות לעניין התעודה. ממילא אין מקום לכל שאלה בדבר שמירת תורה ומצוות לקראת הרישום לנישואין".
הצגת כל התגובות