השבוע ראינו איך שהבג"ץ שוב מנסה להתערב בחוק הגיוס. ראינו בראשית השבוע אפילו יותר מרמז לכך שהוא ידאג לפסול את החוק הקיים.
מבלי להיכנס לפרטים ובלי לקבל עמדה אם החוק הזה טוב או לא, הבה ננסה לראות מה קורה עם הבג"ץ לאחרונה:
מיד אחרי הדיון האחרון של הבג"ץ בחוק הגיוס, יצאו הח"כים החרדיים בהצהרה כי "אם בג"ץ יפסול את החוק, נדאג לחוקק חוק שיצמצם את סמכויותיו של הבג"ץ".
נעבור לשאר חברות הקואליציה, וראשית למפלגת השלטון של נתניהו, הליכוד: לפני כחודש בג"ץ החליט כנגד מתווה הגז. ואז, כל חברי הליכוד, מראש הממשלה ועד החבר האחרון ברשימה, אורן חזן, הצהירו גם הם שזאת החלטה הזויה, וצריך למצוא דרך איך לצמצם את סמכויותיו של הבג"ץ.
נעבור לצלע השלישית, שרת המשפטים איילת שקד ממפלגת הבית היהוד. כשבבג"ץ התערבו בנושאים ביטחוניים של החזרת גופות המחבלים, באה שרת המשפטים שקד והצהירה בכל מקום שצריך לעשות חישוב מחדש לגבי כל הנושא של בחירת שופטי העליון.
רק ממפלגה אחת, מפלגתו של כחלון החברה גם היא בקואליציה, נשמע רק קול דממה דקה. ולמה אני מזכיר אותם? כי נשאלת השאלה: אם כולם מצהירים שצריכים לעשות שינוי בבג"ץ, אז למה בעצם לא עושים? לכאורה זה הרי העיתוי הכי נכון, כי לכל המפלגות יש סיבה לעשות את זה, כל אחת מסיבותיה היא, ומה נותר חוץ מלאחד כוחות ובממשלה צרה כמו זו להעביר ובמהירות את החוק הזה לצמצום כוחו של הבג"ץ?
ממפלגת כחלון, בינתיים, נשמעת כאמור דממה בנושא. אנחנו אמנם לא יודעים בדיוק מה העמדה שלהם, אבל אולי, יחד עם כולם, אפשר לשכנע ולהפעיל לחץ שגם הם יתמכו בחוק הזה בצורה כזו או אחרת, ולפתור אחת ולתמיד את הבעיה שנקראת בג"ץ. אז למה זה נעצר?
ובכן, כדי להבין למה זה לא קורה, יש תשובה די ברורה: לא מעלים בפועל להצבעה הצעת חוק שכזו, כי אז כחלון עלול להתנגד פומבית, כשהוא ירצה להיראות כאילו הוא זה שהציל את הבג"ץ, ופה טמון הכלב: רק כדי שמישהו לא יזכה לקרדיט או להישג מסוים מבחינה ציבורית, באים ותוקעים את כל המהלך.
זה בדיוק המצב שלנו בממשלה הזאת. כל מה שמעניין את הממשלה הזאת בראשות נתניהו, הוא רק מה הקרדיט שיקבלו ממהלך מסוים, והתוצאה היא שאנחנו מובלים - במקום להוביל.
רק לפני כמה ימים הצהיר ראש הממשלה על ההישג האדיר של צה"ל בגילוי המנהרות באמצעים מתקדמים, שזה הישג ענק במסגרת בינלאומית. אז אני רק רוצה להזכיר לך, אדוני ראש הממשלה. כמה שעות לאחר ההצהרה הזאת שלך, קיבלת תזכורת קשה שאתה יכול להיות מדינה ראשונה בטכנולוגיה וקדמה, אבל אוטובוס יתפוצץ לך בפנים, ויספרו עשרות פצועים.
אנחנו, כיהודים מאמינים, מאמינים שרק בזכות לימוד התורה יש לנו זכות קיום במדינה, ובזכות ה"חיילים", שהם בחורי הישיבות והאברכים, רק בזכותם יש סיעתא דשמיא למערכת הביטחונית. לא בגלל שום "הישג" אחר.
חישוב קר עדיף
אני זוכר שבתקופת מורי ורבי מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל, בכל פעם שהיו מגיעים אליו עם שאלות אקטואליות דחופות, פוליטיות או בנושאים אחרים, הוא תמיד היה שומע, מתחקר את כל הצדדים, ואז היה שואל: האם אני צריך לענות עכשיו או אפשר לחכות עם התשובה? הוא תמיד דאג לבדוק ולהחליט על השאלות האלה ב"שקיעה" ממש, ברגע האחרון. הוא מעולם לא פסק מיד בדבר שהיה יכול להמתין עוד, עד העיתוי האחרון.
למדתי מההנהגה הזאת בהרבה דברים בפן האישי שלי, שדברים שאתה לא צריך להחליט עכשיו - אל תיקח על עצמך את הגאונות להיות בר סמכא ומבין גדול ולהחליט.
למה אני כותב את זה? כי השבוע התפרסמו שני דברים בשם יו"ר תנועת ש"ס אריה דרעי. ראשית, הוא יצא השבוע לתקשורת בהצהרה שהוא סומך על אנשי החוק שהם יבצעו את עבודתם ביושרה. זה שהוא אמר שהוא "סומך" עליהם, זו הטעות הראשונה.
ושנית, הוא הוציא הודעה על כך שהוא ידרוש להחזיר בחזרה את כל הסמכויות שנלקחו ממשרדו. וזו הטעות השנייה.
אריה, אני במקומך הייתי ממתין, ולא יוצא כעת בהצהרות ומחליט כעת. רק כשזה מעשי ויש לך תמונה כוללת, רק אז יוצאים בהחלטות והצהרות.
הצגת כל התגובות