סדן, אני איציק משדרות

שכונת ניר עם בשדרות, בימי העלייה (צילום: לע"מ, אוסף תצלומים הלאומי)

ההתנשאות הסדנית מוכרת לנו מאוד. היא מסתכלת עלינו מלמעלה למטה. אנחנו משדרות, הוא מיפי הנפש מהגזע הגזען, יהיו שיאמרו הלבן. כך הוא ושכמותו חושבים עלינו.

קוראים לו רמי סדן, הוא איש תקשורת ותיק, ויש לו כיפה לראשו, והוא מאלו שחושבים שככל שיכה יותר ויותר במזרחי, כך מניותיו יעלו מעלה.

דבריו של מנכ"ל חדשות 10, העיתונאי גולן יוכפז, נאמנים עלינו. הוא מכחיש את הכחשת סדן. הוא כנראה מההגונים ולא מהמורחים. הוא לא ייתן לסדן לחמוק, אמרת מה שאמרת, עכשיו תתמודד עם הדברים.

סדן ושכמותו חשבו כי הם חיים בימים ההם שיכלו לירוק ולהכות אותנו המזרחיים וניתן את הלחי השניה. הוא חשב שיש את האליטה יפת הנפש השולטת, שתחבק ותרומם אותו, כי ככל שתכה במזרחיים, כך מניותיך יעלו מעלה.

הזמנים, סדן, התחלפו. היום אתה הגזען המוצהר שבחצר. דברי הבלע שלך יגונו מכל קצוות ישראל. המזרחיים כבר לא שק החבטות, ועכשיו תנועת ש"ס, נציגיה ופעיליה יעבירו אותך סידרת חינוך. פתחת את פיך, תחטוף. תעוף מתפקידך הממלכתי. גזענים לא יהיו בבית ספרנו. תולקה ברחובה של עיר.

ההתנשאות הגזענית יפת הנפש והאליטיסטית היא ההכחשה. אחרי שהם חשים כי פתחו את הג'ורה הם מנסים לברוח מהמקום, ולהותיר אותנו עם הריח הרע. אבל לא, גם ימים אלו חלפו. לא עוד בריחה מהמקום שטינפתם. אתה ושכמותך נותיר אתכם ליד הסירחון עד שיחלוף. תיהנו מהריח.

לעצם דברי סדן. אמרת לחברי דירקטוריון ערוץ 10, כי אתה שונא את ש"ס ואת דרעי, כי אתה אליטה כמותם. אנו תוהים בינינו לבין עצמנו באיזו רמת שנאה אתה שונא אותנו, והאמת יש לי חשק שתראה את הפרצוף שלי כל בוקר וכך שוב ושוב יקפוץ לך השד (לא הסדן, סליחה השדון) העדתי מהבקבוק. אני שמח להכעיס ולעצבן אנשים שכמותך. מתוק לי כשרע לך. אני איציק משדרות, ש"סניק ברמ"ח אבריי, נלחם נגד אנשים כמותך שיקדשו עלינו מלחמה. אנחנו מכירים אתכם, וגם יודעים איך לטפל בכם. ברוכים הבאים.

אני גם שכן של מסעודה משדרות, היא גרה רחוב לידי. מסעודה לימדה אותנו מה שאת ילדיכם לא השכלתם ללמד, מה זה מזרחי אמיתי: לפתוח את הדלת לכולם, להכין תה עם נענע ולטעום מהשבקיות המתוקות. ואם כבר נכנסת אלי הביתה, אז גם נפתח לך שולחן. תאכל קצת מהקוסקוס, ומהדגים המרוקאים החריפים.

סדן ושכמותך, כשאתם ישבתם ויושבים בבתי קפה ברחביה, אני וילדיי חיים תחת איומי החמאס. אנחנו השס"ניקים עם הבוץ השכונתי בנעליים, לא פחדנים. ישבנו בשדרות כשהטילים עפו מעל ראשינו. עברנו ימים קשים ולא ברחנו כמו גנבים בלילה.

כשאתה חשבת על האייטם הבא ללקוחותיך, אנחנו התעסקנו עם ההתמודדות של חרדות ילדינו. ואתה ושכמותך לא עזרתם לנו. היינו שם לבד. כן, יח"צנים שכמותך ישבו במשרדים ממוזגים ונתנו עצות לבעלי אינטרסים, איך לעשות קופה עלינו ועל ילדינו, וכמובן, שקל לא ראינו ממה שגייסו 'למען תושבי וילדי שדרות'. עשו עלינו קופות, ועד היום עוד עושים.

ש"ס היא הבית של תושבי שדרות. אריה דרעי הוא הגאווה של מסעודה ומסעוד משדרות. אתה ושכמותך לא אהובים בשדרות. אתם תעשו עלינו סיבוב, אתם תערכו לנו ימי תרבות, כמו השבוע כשהצגתם סרט המזלזל בתפילין ופוגע ומחלל את קודשי ישראל, בשם חופש האמנות והתרבות. אבל אנחנו תושבי שדרות לא מרגישים שייכים לזה, מעטים הם מהתושבים שמשתתפים בהם, אף כי זה נעשה במרכז העיר. אנחנו בזים לכם ולכשמותכם. סדן הוא ההוכחה כי אתם לא באמת אוהבים אותנו, או כלשון הסדן "שונא".

סדן ושות', תקלטו, ככל שתאכלו את המעיים משנאה, אנחנו שמחים יותר ויותר. זה עושה לנו את הבוקר. אנחנו בזים לכם. אנחנו רואים בכם 'אנשי המיונז והחנונים'. תמשיכו ואל תפסיקו, כך לבד תהפכו ללא רלוונטיים.

ועכשיו רמי הלא יקר, תצעד מכיסאך את הצעדים הבאים, תפתח את דלת לשכתך. צא למעליות מימין, רד לכניסה. תעשה שלום יפה, ואל תחזור. לך לרחביה, שם מקומך.

• • •

ערב חג השבועות, אנו יכולים לזכות לקבל שוב את התורה. שוב 'נעשה ונשמע'. לא עם עוגות הגבינה, אלא עם המעשים.

'נעשה'. לקרב עוד משפחה ולרשום עוד ילד למוסדות רשת "מעיין החינוך התורני - בני יוסף".

'נשמע'. נהיה אפר לרגלי רבותינו גדולי ישראל ולא נכניס שיקולים אישיים בעסקנות הציבורית שלנו.

כש'נעשה ונשמע' יהיו נר לרגלינו, או אז ניתן את התשובה הניצחת לרודפינו ומבקשי רעתנו. ניתן להם את תשובת משקל הנגד. נחולל את המהפכה על ראשם ולמרות רוחם. נעשה ונצליח.