עדי רן הוא דמות מרתקת מעבר להיותו זמר ויוצר משובח, עוד מימי הקסטה הוורודה שהסתובבה אצלנו בישיבה חצי במחתרת לפני כמעט 20 שנה. "זה איזה ברסלבר משוגע" אמר לי החבר שנתן לי אותה והמליץ לי לשמוע אותה רק באוזניות...
מאז פרץ עדי רן עם אלבומו המצליח "האחרון שבעם", שעד היום שירים רבים מתוכו נחשבים ללהיטים מושמעים, שיר הנושא של האלבום נחשב עד היום לאחד השירים הגדולים ביותר בתולדות המוזיקה היהודית המקורית שעדי רן הוא מפורצי הדרך שלה.
באלבומים שיצאו לאחר מכן שינה רן את חברי ההפקה שלו ועבד עם מוזיקאים שונים, אך אצלי בכל אופן היה תמיד געגוע לחומרים הישנים שלו מהאלבום "האחרון שבעם" בהפקתו של ג'וני שועלי שהספיק אף הוא לחזור בתשובה במהלך השנים.
(יח"צ)
באלבומו החדש "בזאת" חוזר רן הביתה ואת המיקסים לאלבום עשה ג'וני שועלי. רן אמנם עבר תהליך ארוך מאז אותו אלבום בו היה עדיין חוזר בתשובה סוער "באורות" שהרשה לעצמו להתפרע במילים ובלחנים, אך הקסם בהחלט עדיין באוויר.
רן מזגזג באלבום החדש בין שירים מהמקורות לבין שירים של רן המשורר, דוגמת "שמונה בבוקר" שהזכיר לי דווקא את שיריו מאלבומו השני "אל תכה בסלע". בניגוד לאלבום ההוא שהיה עמוס גיטרות (דני ממן בחלקם) ועיבודים, באלבום החדש הגיטרה האקוסטית של רן שולטת ברוב השירים והעיבודים כאילו נכתבו סביבה למרות שגם לדיסטורשן יש מקום בכמה מהשירים ובמיוחד בשיר שחותם את האלבום "הכל מושגח".
התחושה היא שעדי רן הלך באלבום על מתכון מוכר, לא תשמעו באלבום משהו חדש שלא שמעתם ממנו אך הכל עשוי טוב מבחינת הסאונד והאיכות. אצל רן אין משהו שהוא עושה "חצי כוח", הוא אמן שיוצר ומופיע תמיד מכל הלב, חובבי עדי רן יקבלו באלבום "בזאת" בדיוק את מה שהם מצפים מהזמר, שתמיד בכל הזדמנות ובכל הופעה נותן 110% מיכולותיו מבלי להתחשב בכלום
לסיום, בהתייחסות לאלבום של אמן שאני כל כך מעריך ואוהב, השינוי שחל בשוק המוזיקה והקושי במכירת אלבומים פיזיים יוצר קושי גם ליוצרים וותיקים להמשיך וליצור ברמות הגבוהות ביותר, מה שמצריך אולי אותנו קהל המאזינים לחשוב אם אנו מעוניינים שהם יוכלו להמשיך וליצור להנאתנו, הורדת אלבומים פיראטיים מהאינטרנט לא תגרום להם להמשיך... חשבו על זה ופרנסו את האמנים שאתם אוהבים, בשבילכם זה 50 שקל - כוס קפה ועוגה, בשבילם זו פרנסה ועוד אמנות.