מהי מטרת הצום? הגר"ש עמאר בשיחה ליום הכיפורים

בלעדי: שעות לפני כניסת יום הכיפורים, התיישב הראשל"צ ורבה של ירושלים הגאון רבי שלמה משה עמאר לשיחה מיוחדת ל"כיכר השבת", לקראת התקדש היום.

עיקרי הדברים משיחתו של הגר"ש עמאר:

"כי ביום הזה יכפר עליכם, לטהר אתכם, מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו. כי ביום הזה - הוא עשרה בתשרי, יום הכיפורים. חז"ל מתארים לנו איך קבע אותו הקב"ה, כשעלה משה למרום להביא תורה לישראל, ישב שם 40 יום ו 40 לילה, עד שלמד כל התורה וירד אל העם ללמד אותם דבר ה' - תורת אלוהים חיים.

"שני פסוקים נאמרו בפרשת יתרו. שניהם מתחילים 'ואל משה אמר'. הראשון - 'ואל משה אמר עלה אל ה''. השני 'ואל משה אמר עלה אליי ההרה'. הראשון לא מובן, מי אמר לו? ה' מדבר עם משה. בכל מקום 'וידבר ה' אל משה', אז אם ה' מדבר אתו היה צריך לומר 'עלה אליי', ה' אומר לו 'עלה אל ה'?, ועמדו על זה בגמרא ואמרו שזה היה המלאך שמלמד אותו תורה. באותו יום הוא עלה ללמוד אצל המלאך והמלאך אמר לו 'עלה אל ה', עד היום היית עולה אליי עכשיו תעלה אל ה', אין לי מה ללמד אותך, כל מה שידעתי למדתי אותך.

"ואז פסוק השני 'ואל משה אמר עלה אליי', פה זה כבר ה' מדבר ואור לו עלה אליי ההרה. אחרי שישב 40 יום ו-40 לילה, ירד כשני לוחות אבנים הוריד בידו בכדי לתת תורה לישראל, הוא רואה שהם עשו עגל, הוא אמר 'איך אתן תורה לאלו שעשו עגל, עובדי עבודה זרה, הוא ישבר את הלוחות, ה' הסכים איתו ושיבח אותו'. אבל מעשה העגל גרם לחרון אף. ה' אמר לו 'הרף ממני'.

"משה הבין שאם ה' אומר 'הרף ממני', זאת אומרת שאני כן יכול לעצור. במה? בתפילות ובתחינות. ואז משה עלה שוב להר והתחיל להתחנן, ושוב ישב 40 יום ו 40 לילה. הלילה הזה היה בראש חודש אלול, ישב שם 30 יום של אלול ועוד עשרה ימים של תשרי. ביום ה 40 התבשר בבשורה הגדולה, 'ויאמר ה' סלחתי כדברך', הייתה שמחה כזו גדולה, ה' סלח לעמו.

"הקב"ה קבע מאז את אותו היום, עשרה בתשרי, ליום סליחה מחילה וכפרה. וזה מה שכתב בתורתו 'כי ביום הזה יכפר עליכם, לטהר אתכם, מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו'. ועד היום אנחנו עושים את הארבעים יום. מתחילים סליחות מאז מוצאי ראש חודש. אבל כבר בראש חודש אנחנו בחרדה של אלול. מיום ליום מחפשים להתעלות.

"המטרה היא לחזור לעצמינו ליעוד שלנו. ה' רוצה שנהיה בני אדם, התפקיד שלנו לשלב את שתי הכוחות, למצוא את הדרך, לאכול ולשתות על פי התורה, לישון ולנוח על פי התורה, כל מה שבני אדם עושים אנחנו עושים, אבל הכל על פי התורה.

"כל השנה הלכנו יותר מדי אחרי ההבל, נדבקנו לחומר, שכחנו את הרוחניות, לא שמנו ליבנו עליה. בימים האלה אנחנו הולכים יותר ויותר ומתקרבים לענייני הרוח, עד שמגיע יום כיפור ופורשים לגמרי. כל העם לא אוכלים ולא שותים. שום דבר גשמי. נעשים ממש דומים למלאכים".