נלחמים על הקול היהודי: אף שהם מהווים רק 2% מכלל אוכלוסיית ארה"ב, ניכרת השפעה לקול היהודי מסיבות שונות. אלקטורלית הם חשובים במיוחד בריכוזים הגדולים, למשל בניו-יורק, שבה מתגוררים למעלה ממיליון וחצי יהודים בקירוב. המועמדים במירוץ הצמוד לנשיאות ארה"ב נלחמים על הקול היהודי, אך שלא כבעבר – דפוסי ההצבעה במגזר החרדי העצום בעיר, אינם אחידים כלל ועיקר.
בעוד שמומחים מתארים התפלגות מסורתית של הצבעה לדמוקרטים, עם נטייה לרפובליקנים בקרב היהודים האורתודוכסים – החרדים בברוקלין מציגים מגוון דעות שמסקנתן אחת: מה שטוב לישראל. "כל אזרח חושב מה יהיו עם הילדים שלו: בתי ספר טובים, כלכלה יציבה – אך כל יהודי חושב גם על דברים גדולים יותר. למשל, היחס של ארה"ב לישראל. הלב של כל יהודי נמצא בישראל, ולא משנה איפה יגור".
"אני לא בוטח בטראמפ", אומר מענדל, תושב ברוקלין. "ההצהרות שלו - גם ברמה הבינלאומית ואפילו בנושא ישראל - בטווח הארוך, גורמו לי לא לבטוח בו ולהצביע להילרי".
הצבעת מחאה
לעומתו, חיים מעדיף דווקא את טראמפ, ובדיוק מאותן הסיבות: "קלינטון אף פעם לא הסתדרה עם ישראל", הוא מצהיר. "תמיד היו לה בעיות עם נתניהו ועם מנהיגי ישראל. טראמפ גם יהיה טוב לקהילה היהודית באמריקה".
חיים מצהיר כי "זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שאני חושב להצביע לרפובליקני. אבא שלי הצביע לדמוקרטים, סבא שלי הצביע לדמוקרטים, אף פעם לא הצבענו לרפובליקנים. זו הפעם הראשונה".
לעומתם, דוד, אף הוא חסיד ותושב ברוקלין, לא בוטח באף אחד מהשניים. והוא דווקא רפובליקני. "שמרן", כפי שהוא מעיד על עצמו. "אני לא מצביע למפלגה, אני מצביע לרעיונות", הוא מסביר. "אלה הרעיונות שחשובים לי, ואני לא חושב שטראמפ מייצג אותם בשום מובן".
"אני לא יכול להצביע להילרי, בגלל שאני חושב שהיא מועמדת נוראית, עם מדיניות של שלושים שנה של שירות עצמי וקידום הקריירה של עצמה, צעד אחר צעד. זה לא משהו שאצביע עבורו, וגם לא לרעיונות שהיא מייצגת. אבל גם טרמאפ הוא לא שמרן, הוא לא מייצג שום דבר ממה שאני מאמין בו, ולא אצביע עבורו רק בגלל שתמיד הצבעתי לרפובליקנים".
אז מה כן? תרשמו את השם: "אוון מקמילן הוא מועמד עצמאי. אם תקשיבו לו, הוא ממש מדבר על רעיונות שמרניים, כשהוא מדבר, אני מאמין במה שהוא אומר, ולכן אצביע לו כי אני לא יכול להצביע לאחרים".