הגאון רבי שאול אלתר חשף: השידוך וההתלבטות. צפו

בשכונת בית וגן בירושלים נערכה אמש (שני) שמחת שבע ברכות לרגל נישואי בתו של הרב הראשי לישראל הגאון רבי דוד לאו, בהשתתפות רבנים ודיינים מכל רחבי הארץ.

במהלך השמחה, נשא דברים הגאון רבי שאול אלתר, ראש ישיבת "שפת אמת" בגור, שריתק את המשתתפים בדבריו ואמר כי הרב לאו ידידו וחשף מעט מאחורי הקלעים של השידוך.

"אני החלפתי כמה מילים עם ידידי, אני מרשה לעצמי להגיד ידידי הרב לאו", פתח הרב אלתר, "והוא סיפר לי סיפור מפליא שנתן לי פירוש חדש למילים בתנאים שאומרים: 'יתן שם טוב', הרי לקחו אותו ויש לו שם טוב".

הרב אלתר המשיך כי "המחותן מספר לי שכאן בשידוך היתה שאלה של השמות כלה וחמותה ושאלו את ר' חיים (מרן הגר"ח קנייבסקי. י"כ) שהוא בדרך כלל מחמיר מאוד בשמות והוא התיר. זאת אומרת, המגיד מראשית אחרית, למרות שזאת נקראת כך והיא נקראת כך, הרי שמגיעים לשידוך יהיה שם טוב ויהיה הסכמה והכל יילך כשורה".

"אם יורשה לי אספר סיפור מאמא שלי וחמותה", המשיך הגר"ש אלתר, "הרי אבי מרן בעל ה'פני מנחם' היה הבן של מרן בעל ה'אמרי אמת', והרבנית של ה'אמרי אמת' קראו לה פייגא ולאמי הרבנית גם קראו פייגא ציפורה, והיו צריכים לשאול על השידוך האם מותר פייגא ופייגא אז ה'אמרי אמת' אמר (לרעייתו) לך הרי קוראים הרבנית, מי משתמש בשם בכלל אז זה לא אותו שם".

"אני מרשה לעצמי, ברשות כבוד הרב", אמר הגר"ש אלתר, "להשתמש בזה גם לפה".

הגר"ד לאו בחיוך: "אני לא בטוח שבבית הדין היו רושמים שם כזה 'רבנית'".

הגר"ש אלתר המשיך: "רב ראשי, אם ירצה ואם לא ירצה, זה השם שלו - אז ממילא זה לא אותו שם".

הגר"ש ציין בדברי הדרוש כי אנשים צריכים לעשות דברים ופעולות בגלל האמיתות שלהם, לא בגלל המקובלות. "אנחנו כותבים בתחילת מכתב בס"ד מתוך רגילות אנחנו צריכים לחיות את זה, את הסיעתא דשמיא".

הגר"ש ציין בדבריו על היותו של הרב הרב לאו דיין בבית הדיו הגדול כי "יצא לי להזדמן לראות את הרב בעבודה כדיין, זה דין ראוי שדן אמת לאמיתה".

הגר"ש אלתר המשיך בדברי תורה וחיזוק לצד שבחים למשפחות וסיים באיחול כי הזוג ימשיכו את השושלת של המשפחה החשובה והמעטירה.