הכירו את ר' הושע פרידמן, "האדמו"ר הציוני" הבא

ר' הושע פרידמן ואביו זצ"ל (צילום: באדיבות המצלם)

רבים ילוו הערב (שני) למנוחת עולמים את האדמו"ר הישיש רבי ישראל פרידמן בן שלום זצ"ל מפאשקאן, שכונה בתואר "הרבי הציוני".

הרבי שבמשך שנים רבות התגורר בקיבוץ, שם עסק בהדרכה חינוכית וקירב בדרכו את עם ישראל לאביהם שבשמיים, הפך בעשור האחרון לאבן שואבת במקום מגוריו בשכונת גילה בירושלים, שם הסתופפו בצילו רבים מבני הציונות הדתית שביקשו להעמיק בתורת החסידות כמו גם לפרוט על נימי נשמתם. בנוסף, נוצר סביב הרבי גרעין נאמן של חסידים שהגיעו להתברך ולשמוע מדברי תורתו במהלך הטישים שערך במועדים שונים.

"זהו אך סמלי שהאדמו"ר נסתלק בדיוק בתפר שבין יום הזכרון לחללי צה"ל ומערכות ישראל לבין יום העצמאות בו חגג ואף היה עורך סעודה גדולה" מציינים מקורביו.

רבי ישראל שלום יוסף פרידמן מפאשקאן נולד לאביו הרה"צ רבי יצחק בן האדמו"ר רבי משה יהודה לייב מפאשקאן בן הרה"ק רבי יצחק מבוהוש נכד הרה"ק מרוזין זי"ע ולאמו הרבנית שרה בת הרה"ק רבי מנחם מנדל מבוהוש בן הרה"ק רבי ישראל שלום יוסף מבוהוש בן הרה"ק רבי יצחק מבוהוש נכד הרה"ק מרוזין זי"ע.

האדמו"ר זצ"ל הינו חתנו של הרבי בעל ה'אמרי חיים' מויז'ניץ. וממילא הינו גיס של האדמור מויז'ניץ מונסי וכן דודם של האדמורי"ם מסאטמר, בעלזא, ויזניץ, סקווירא. מצד מלכות רוזין, הרבי זצ"ל הינו בן דודם של האדמורי"ם מבויאן, סאדיגורה קופישניץ, ואסלוי, בהוש ועוד.

הרבי זצ"ל הוציא אחריו ארבעה בנים - הבכור ד"ר מנחם בן שלום מרצה במכללת ספיר; אחריו ירמיהו, ממקימי קיבוץ 'ראשית' שאף הוא מקהיל קהילות וצובר אוהדים רבים; שמוליק, פעיל חברתי בנגב ומנהל הישיבה בנתיבות ומי שבמשך שנים היה ידי ימינו וימונה ככל הנראה לממשיך דרכו - תא"ל הושע פרידמן ראש המכינה הקדם-צבאית וקצין מילואים ראשי.

הושע פרידמן, שנולד לפני 58 שנים להוריו בקיבוץ רשפים, משלב בתכונותיו לוחם נערץ ומסור לפקודיו, איש ספר ההוגה בתורת החסידות ומפיץ מעיינותיה גם בקרב הרחוקים מחיי תורה ומצוות ונואם מחונן בעל כושר רטורי נדיר.

הושע או "רבי הושע" מעתה ואילך, ניצב במשך כל השנים לימינו של האב וקנה ממנו משנה שלימה של תורה וחסידות.
הוא דמות מיוחדת ואצילית של נסיך רוז'ינאי יחד עם החן והעדינות הויז'ניצאית שכובשת אחריה חילונים ודתיים כאחד.
"הושע פרידמן הוא מהמנהיגים של פעם שמשלב בתוכו תכונות חברתיות לצד יוזמה רוחנית ושאיפות גבוהות" אומרים מקורביו ומציינים כי מדובר באיש המשלב חזון ומעש כאחד.

הושע התגייס בשנת 1977 לצה"ל ובחר לשרת בחטיבת גולני. הוא עבר את הגיבוש ליחידות החטיבתיות והתקבל לסיירת גולני שם עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס שב פרידמן לחטיבה כמפקד מחלקה בגדוד 13. בשנות ה-80 השתחרר הושע מצה"ל והתיישב בקיבוץ העירוני ראשית בשכונת הבוכרים.
פרידמן שימש באותה עת כמדריך נוער של קבוצה מפנימיית בויאר ומתיכון הימלפרב. בשנת 1984 צירף פרידמן לקבוצה שבהדרכתו קבוצת נערים נוספת מהקיבוץ הארצי ומהתנועה הקיבוצית שהיו בשנת שירות בירושלים. בשנת 1985 שב פרידמן לצה"ל כמפקד פלוגה בגדוד 13 של חטיבת גולני, ועימו הקבוצה שהדריך. זאת במטרה לחנך ולהכשיר את חניכיו כמפקדים ערכיים בצה"ל.

לאחר שסיים את תפקידו כמ"פ השתחרר פרידמן בשנית מצה"ל ובשנת ה-90 היה ממייסדי הקיבוץ העירוני בית ישראל בשכונת גילה ירושלים, בו הוא תושב וחבר עד היום. מדובר בקיבוץ בעל רעיונות חסידיים חלוציים המאחד ומגבש את חבריו סביב רעיונות נעלים. בשנת 1997 הקים בקיבוץ העירוני בית ישראל את המכינה הקדם-צבאית בית ישראל, מתוך רצון להתמודד עם בעיות חברתיות בישראל ולחזק את ערכי התרומה והשליחות. מכינת בית ישראל היא הראשונה המשולבת לתלמידים דתיים וחילונים. בשנת 1998 זכה בפרס ליבהבר, ובשנת 2003 הוענק לו פרס אבי חי.

בשירות המילואים שימש פרידמן כמפקד מחלקה בחטיבת כרמלי ולחם במלחמת לבנון הראשונה, בין היתר בקרב לכיבוש מחנה הפליטים עין אל-חילווה שמדרום לצידון. בהמשך התקדם פרידמן בתפקידי הפיקוד בחטיבה ושימש כמפקד פלוגה, וכמפקד גדוד. פרידמן לחם במלחמת לבנון השנייה כסגן מפקד החטיבה.

בשנים 2011 - 2008 נענה לבקשתו של הרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי ושימש כמפקד חטיבת כרמלי, חטיבת חי"ר במילואים בפיקוד הצפון.

ביום העצמאות למדינת ישראל, שנת 2011, נבחר פרידמן להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל על שום פועלו כאיש מילואים ולאחר מכן מונה לתפקיד קצין מילואים ראשי.

לפני מספר חודשים חשף "כיכר השבת" תיעוד וידאו מרגש בו נראה הושע בפגישה עם בן דודו הרבי מויז'ניץ, כשהשניים משוחחים בחביבות רבה. "אין ספק שהוא מהדור הבא של המנהיגים בציונות הדתית וישלב בתוכו דמות של מנהיג חלוץ, רבי ומוביל דרך חברתי" אומריו מכריו.