גזירת גיוס הכספים // אברהם דוב גרינבוים

(צילום: יעקב לדרמן)

קחו ציטוט. "דווקא בשנה האחרונה ניכר כיצד מתעוררים יהודים טובים ועסקנים יראים להציב בראש סדר היום שורה של נושאים הלכתיים ורוחניים, שאין ספק כי הם חשובים מצד עצמם, אך אינם מגיעים לקצה קצהו לחומר האיום בגיוס בני הישיבות... אין ספק שמדובר בעצת היצר שמעורר לגייס כוחות נפש, זמן ופעילות ציבורית לכל עניין שבעולם, כדי להסיח את הדעת מהאיום העיקרי שמרחף מעל ראשינו, נושא שהנשמה תלויה בו, פשוטו כמשמעו".

דברים כדורבנות, חדים וישרים כפלס. ובתרגום לעברית מדוברת: הכינוס האדיר שנערך יום קודם בראשות גדולי ישראל ובמעמד אלפים לנוכח סכנות פגעי הטכנולוגיה הוא פשוט "עצת היצר". לא פחות ולא יותר. אמור לי מהו האיום הרוחני העומד לפתחך ואומר לך מי יצרך.

אולי זה ישפוך מעט אור בפשר ההתעוררות הנרחבת בארה"ב לנוכח גזירת הגיוס הנוראה, שבועיים לאחר יום התפילה שקודש על ידי כל חוגי קהילת ישראל כנגד פגעי הטכנולוגיה, בערב ראש חודש סיון, בהוראת והמלצת שלושת מועצת גדולי וחכמי התורה. דווקא עתה, היה חשוב למי שהיה חשוב להזעיק את עם ישראל בתפוצות לנוכח "האיום העיקרי", כדי שלא יטעו לומר חלילה שהטכנולוגיה היא היא בעיית הדור. שלא תשתכח תורת הגיוס מישראל. גיוואלד.

ובכל זאת, מרחק המקום עושה את שלו. מרחוק הכול נראה מפחיד ומאיים יותר.

הפגנה של "הפלג הירושלמי" (צילום: מחאות החרדים הקיצונים)

הימים ימי פרשיית עמנואל העליזים. עשיתי את יום המאסר המתוקשר דווקא בברוקלין החרדית. את אשר ראיתי ושמעתי שם, לא ידעו כאן בארץ. האמריקאים שם ידעו לספר שה'שלטונות' בישראל אסרו והכניסו לכלא 30 זוגות גברים ונשים פלוס ילדיהם. לא היה להם שמץ שהמידע שבידם כה מופרך ולא אמין. עצרו גם אדמו"ר ידוע - הכריז בידענות אחד הנייעסנים של 'שומרי שבת' ואמריקה געשה. הרבה יותר מבישראל.

חשבתי אז לעצמי, האם אני הישראלי מנותק מהאמת המצמררת אותה הם מספרים? האם אכן עסקנינו מסתירים מאתנו ביודעין מידע רגיש ואמיתי שרק בני חו"ל מודעים אליה?! תשובה ברורה לא הייתה בידי.

ואז נזכרתי במלחמת המפרץ. הצורר העיראקי שיגר לישראל קרוב לארבעים טילים. הבהלה בישראל הייתה רבה. אבל באמריקה פי כמה. הורים מבוהלים לבנים הלומדים במוסדות תורה בישראל לא נותרו אדישים וביקשו להשיב את הבנים הביתה.

בשיחת טלפון להורים אמריקאים הציע כ"ק מרן הפני מנחם מגור: "בשביל הרוגע הנפשי שלכם, כדאי שתבואו לארץ ישראל, כאן אין כל סיבה לדאגה". בנוסף, הציע להם להתנזר מהתקשורת המאיימת ובכך יביאו רגיעה לביתם. "התקשורת עושה מכל דבר עסק ולכן זה נראה לכם מאיים".

זה בדיוק מה שקרה לאמריקאים השבוע. מסתובבים קנאים טובים שמטרה אחת להם: גזירת הגיוס. אותו גיוס כספים שבעטיו של נחש נגזר על אדם הקדמון, "בזיעת אפך תאכל לחם". גזירת הגיוס הזו תובעת את שלה ומוציאה לרחובה של עיר חיילים. חיילים מאן דכר שמיה, לגיונות של מלך, ללחום בחרד"ק המסכן ובצבא הציונים מקרב אחיכם.

היום לא יבינו, אולי גם לא יאמינו. בליל יום הכיפורים של השנים תש"ט ותש"י נערכה 'אקציה' (מגבית גיוס בלע"ז) בבית מדרש סאטמר בארה"ב לטובת UJA – יונייטד ג'ואיש אפיל, מארגוני הציונות המובהקים וממקימי המדינה. לא בכדי יש לסאטמרים היתר בשריפת פחים. הם הרי היו שותפים לקימום המדינה בימיה הראשונים.

אבל היום ממרחק המקום זה נראה מאיים, זה נשמע מפחיד, זה מתפרש נורא. כניעה לציונים. אלפי בני ישיבה מתגייסים ומתחיילים. השם ירחם.

מה שבטוח, המרוויחים העיקריים מהבעד והנגד הם שוב הקנאים ובראשם חצר סאטמר של האדמו"ר מהרז"ל. לדידם, יבואו רבים ואין כל נפקא מינא מי לא יבוא. הם ימלאו אולמות, ובלבד שהגיוס לא יירד חלילה מסדר היום. היה לא תהיה. יותר מחמישים שנה הם לוחמים ונאבקים מול האויב הציוני בקו ברור ובדעה צלולה שלא כמו אותם המנסים לרכוב על הגל בתקווה להישאר רלבנטיים, כדי לקבל בפעם הבאה ייצוג בכנסת עבור מנחם כרמל.

לא גיוס יש כאן, אקציה יש כאן.