מתוך שלושת הזמנים (מלעיל) הנהוגים בעולם הישיבות מקדמת דנא, זמן אלול הוא הקצר ביותר, אך הארוך ביותר. זמני חורף וקיץ מסמלים תקופה של כמה חודשים רצופים בהם שוקדים בחורי הישיבות ואברכי הכוללים על תלמודם, זמן אלול לעומת זאת קצר יותר והוא מונה ארבעים יום הכוללים את שני הימים של ראש השנה ואת יוה"כ. אז מה בכל זאת הופך את הזמן הקצר הזה לכל כך ארוך?
א - ל - ו - ל
דגים רועדים, פחד, ואימת הדין, אלו מושגים שמוטבעים בנו מהרגע בו למדנו להכיר את שמות החודשים. הימים הנוראים שנקראו כך עקב קדושתם האדירה מתגמדים לעומת הפחד האדיר ששולט בציבור מתחילת חודש הרחמים והסליחות.
המלך בשדה
חודש אלול שמשמעותו בארמית היא חיפוש, מאפשר לנו לקחת פסק זמן מהמירוץ השוטף פלוס 365 ימים של השנה, לנבור מעט בעצמנו ולפשפש במעשינו בכדי להגיע לימי המלכת מלכו של עולם בצורה נקייה וראויה יותר.
30 ימים בהם ההסתרה נעלמת והקב"ה מסתובב בשדות לבדו, כשמידת הרחמים מלווה אותו, מצפה וממתין לנו שנחפש אותנו, שנמצא אותו. אולם, הפחד שהושרש בנו עלול להקפיא אותנו על מקומנו, כך שבתום ימים אלו נמצא את עצמנו באותו מצב בו היינו, רק קצת יותר מוחלשים ומיואשים.
אדם שנמצא בסיטואציה בה הוא נזקק לשירות רפואי דחוף, מתקשר למד"א או ל"איחוד", וההוראה הראשונה שישמע היא לשמור על קור רוח ולא לתת לפחד לשלוט בזירה. ברגע שהפחד שולט אין לאדם שליטה על מעשיו, ומה שנכון לגוף נכון בוודאי גם לנפש.
קבלות טובות, הבטחות, נדרים, וכל הדברים שנוהגים להעמיס על עצמינו במהלך החודש הזה הם אמנם מבורכים, אך לרוב מתמוססים לאחר תקופת צינון קלה, וכך בפעם הבאה בה יש רצון לקבל קבלה, צף בזיכרון הכישלון מהשנה הקודמת בה כל הקבלות מצאו עצמן זרוקות אי שם בפינות הנידחות של הלב.
הסיבה העיקרית לחוסר העמידות של אותו רצון טוב היא המניע. כשהאדם מופעל על ידי הפחד ששולט בו, כל ההחלטות נובעות ממקור אחד, שברגע שהוא נעלם נעלמות יחד איתו כל אותן קבלות והבטחות. קבלה מעשית לעומת זאת נוצרת ממקום תבוני של אדם שהעמיד עצמו מול האמת שלו, והיא ורק היא גרמה לו לקבל על עצמו שינויים שאותם הוא צריך לבצע בשביל להיות שלם יותר.
סיבה נוספת לכך שזמן כה קצר הופך לארוך ומתיש - עד כדי כך שבלבם של בחורי ישיבות רבים מקנן הרצון להיכנס למיטה ולהתעורר לקול דפיקת המסמרים בדופן העקומה במרפסת - הוא המעבר החד בין ימי בין הזמנים לימי אלול המרטיטים.
להפוך בין רגע את העליצות לרצינות ואת אווירת החופש לקימוט מוגזם במצח, זו משימה הדורשת כוחות ואנרגיות רבים שיכלו להיות מתועלים ומנותבים לצרכים חיוניים ואמיתיים. הקפיצה הזו מהמים הקרים של החופש למים החמים של זמן אלול עלולה לסכן את הנפש ולגרום לה לשקוע במצולה, במקום לפרוח וללבלב.
הצגת כל התגובות