ביום שאחרי הסתלקותו של ראש הישיבה הגאון רבי שמואל אוירבך זצ"ל, העיתון הליטאי "יתד נאמן", בטאונה של תנועת "דגל התורה", מניח את המחלוקות ההשקפתיות והציבוריות בצד, ובוחר להנציח את זכרו של הגר"ש בכתבה בעמוד השער של העיתון.
לצד זאת "יתד נאמן" מקדיש את מאמר המערכת לדמותו התורנית תוך סיקור נרחב לשנות הרבצת התורה וחינוך התלמידים, כשהוא מציין כי מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל היה זה שצירפו כחבר מועצת גדולי התורה.
"כיכר השבת" מגיש את המאמר המלא:
תורה, עבודה וגמילות חסדים
היהדות הנאמנה הוכתה בתדהמה, בצער וביגון, עם התפרסם הידיעה המרה על הסתלקותו הפתאומית לגנזי מרומים, של ראש ישיבת ''מעלות התורה'', הגאון הגדול רבי שמואל אויערבאך זצוק''ל. עוד בעיצומה של שבת קודש, התפשטה הידיעה המרה ברחבי ירושלים, ועם צאת השבת בכל רחבי הארץ והתפוצות, כאשר הציבור מבכה וכואב את פטירתו של אחד-המיוחד, מגדולי תלמידי החכמים ומרביצי התורה שבדור, מי שבמשך פ''ו שנות חייו, עמל ויגע בתורה עד כלות.
הגאון הגדול זצוק''ל, היה מהדמויות הבולטות של תלמידי החכמים ומרביצי התורה שבדור. עוד בצעירותו יצא שמו בעולם התורה כתלמיד חכם מופלג, אשר ידיעותיו בכל חלקי התורה היו מופלאות, עד שתלמידיו הרבים אמרו כי 'כל רז לא אניס ליה'. לא היה מקום בש''ס כולו, בו הוא לא העמיק וידע אותו על בוריו, בהיקף, בעמקות, עד שאביו הגדול, מרן הגרש''ז זצוק''ל, העיד עליו עוד לפני חמישים שנה, בהיותו אברך צעיר לימים, כי מעטים בדור כולו יודעים את התורה לעומקה כמו בנו. אכן, מילדותו, ולאחר מכן במהלך כל שנותיו, עד ליומו האחרון ועד בכלל, היתה התורה משוש חייו, ולא פסיק פומיה מגירסא. יגיעת התורה שלו, היתה ללא גבול וללא סייג, כאשר הוא עולה ומתעלה בקנייני התורה, ויחד עמו תלמידיו הרבים, שראו בו דמות מופת ליגיעת התורה.
הוא החל בהרבצת תורה בישיבת ''שם עולם'' של אמשינוב, וברבות השנים מונה על ידי הגאון רבי מרדכי אליפנט זצ''ל לכהן כר''מ בישיבת איתרי, שם העמיד קדרים קדרים של תלמידי חכמים מובהקים. שיעוריו המופלאים, שהיו שילוב של בקיאות בכל חלקי התורה, עם ירידה לעומק סוגיות הש''ס, משכו אחריו רבים וטובים, שראו בו דמות של תלמיד חכם מובהק, מיוחד במינו. ואכן 'כמים הפנים לפנים', כגודל התאבקותם של תלמידיו בעפר רגליו, כך היה גודל מסירותו לתלמידיו. הוא ראה לעצמו כזכות וחובה, להעמיד את תלמידיו על יסודות הבנת התורה לעומקה, תוך שהוא מנחיל להם את דרכי הלימוד שהפכו רבים מהם למרביצי תורה ומורי הוראה בכל תפוצות ישראל.
לאחר שנים של הרבצת תורה בישיבת איתרי, הוא כיהן תקופה כאחד מראשי ישיבת ''קול תורה'', ולאחר מכן הקים הגאון הגדול זצוק''ל את ישיבת ''מעלות התורה'' בירושלים, ובה גידל דורות של לומדי תורה, תלמידי חכמים מובהקים. התורה הקדושה היתה משוש חייו, ועם כל הקשיים שעבר במהלך שנות חייו, הוא ראה בהרבצת התורה ובהעמדת תלמידים, משימה קדושה, כאשר הוא מאיר עיניהם ביסודותיה ובהבנתה. הגאון הגדול זצוק''ל חיבר את הספר 'דרכי שמואל' - על מסכת אהלות וזכה להסכמה נלהבת של מרן ראש הישיבה הגראמ"מ שך זצוק"ל, ותלמידיו הוציאו לאור את סדרת הספרים 'אהל רחל' – ובהם שיחות מוסר שמסר במקומות רבים. במקביל לעמל התורה שבנגלה, הוא היה גם נשיא ישיבת המקובלים ''שער השמים''.
יחד עם עמלה של תורה, היתה יראתו קודמת לחכמתו. תלמידיו סיפרו על אותה יראה שבאה לידי ביטוי מיוחד בימי הדין והרחמים, כאשר באותם ימים, ניתן היה לראות כיצד חרדת ואימת הדין אופפת את כל-כולו. מעבר לשיחותיו המוסריות והמעמיקות, שם לימד יסודות מוסר נאמנים וחיזוק בעמל התורה ובקנייניה, היה פרק מאלף לראות אותו בתפילתו. ניתן היה לראותו בעומדו להתפלל, כבן המתחנן לאביו, כעבד העומד לפני רבו. לצעירי התלמידים שראו אותו בתפילתו, היה זה חיזוק בפני עצמו, שהיה הרבה יותר משיחות מוסר. הוא היה דוגמה חיה לעבד ד' אמיתי, שכל חפצו לעשות רצון אביו שבשמים.
פרק מיוחד בחייו, היתה מסירותו חסרת הגבולות בעשיית חסד, בדאגה ליתומים ואלמנות, כאשר נזקקים רבים מצאו אצלו אוזן קשבת למצוקותיהם וצרותיהם, כאשר תמיד בפיו דברי חיזוק ועידוד, תוך שהוא דואג גם להעמיד אותם על רגליהם ולתמוך בהם בכל דרך אפשרית. ביתו היה תמיד פתוח לרווחה לכל יהודי כואב ודואב, שידע כי שם בבית הצנוע בשכונת ''שערי חסד'' יש מי שיאזין לו, ישמיע באוזניו דברי חיזוק, ואף ידאג לכל מחסורו אשר יחסר לו. על לבו היו תמיד אותם נצרכים ונזקקים, והוא לא שכח אותם גם לאחר שחלף זמן רב, והם סברו כי נשכחו מלבו. הוא היה אב וסב רחמן לרבים, שראו בו אבא רחימאי, השם דאגתם על לבו, ומוסר נפשו לסייע להם. במיוחד דאג לכל צרכיהם של תלמידיו שראו בו דמות אב קרוב שעשה כל שביכולתו למען צרכיהם הגשמיים ועמד לימינם בצר להם.
השילוב המופלא של שלושת יסודי העולם – תורה, עבודה וגמילות חסדים, הוציא את שמו בעולם התורה, כאחד המיוחדים ממרביצי התורה שבדור. כאשר נוצר צורך להרחיב את מועצג"ת, רשכבה"ג מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן זצוק"ל מינהו לכהן כחבר ב'מועצת גדולי התורה', כאשר במקביל הוא מכהן כאחד מחברי הנהלת ''ועד הישיבות'' והנהלת החנהע"צ. בדור עני ויתום, היה הגאון הגדול זצוק''ל, דמות ייחודית שהיוותה במשך שנות-דור, סמל ליגיעת התורה, להבנתה ולהנחלתה לאלפי תלמידים נאמנים שהעמיד בכל מקום ומקום. הסתלקותו הפתאומית, היכתה בתדהמה את תלמידיו הרבים ואת עולם התורה כולו, כאשר העולם נחסר במי שעמל התורה ויגיעתה, יחד עם יראת שמים וגמילות חסד צרופה, היו כל תמצית חייו, מילדותו ועד זקנה ושיבה.
ת.נ.צ.ב.ה.
בתוך כך יצוין כי מכל רחבי העולם והיכלי הישיבות זורמים הטלפונים למעונם של מרן הגר"ח קניבסקי, הגר"ג אדלשטיין והגר"ד לנדו בשאלה כיצד לנהוג בעת הזאת, אך שלושת גדולי ישראל כאחד אוחזים בפלך השתיקה.
הצגת כל התגובות