הלווית הגאון רבי שמואל אוירבך זצ"ל • תיעוד מסכם

רבבות השתתפו במסע הלוויתו של ראש הישיבה הגאון רבי שמואל אוירבך זצ"ל, שנפטר בפתאומיות בליל שבת והוא בן 86, מסע הלוויה יצא הבוקר (ראשון) מביהמ"ד הגר"א בשכונת שערי חסד ונמשך עד שעות אחר הצהריים בסתימת הגולל על קברו בסמוך לרעייתו הרבנית ע"ה בהר המנוחות בירושלים. הצלם חיים גולדברג מגיש תיעוד מסכם ממסע ההלוויה.

מאות שוטרים נפרסו ברחבי שכונת שערי חסד ושמרו על הסדר במסע ההלוויה, קצת לאחר השעה 13:00 החל מסע ההלוויה לצאת לעבר הר המנוחות כאשר רחובות מרכזיים בירושלים נחסמו לתנועה.

הגאון רבי צבי פרידמן, גאב"ד "מסורת", הספיד ואמר: "איש יהודי היה בארץ ישראל, ושמו שמואל בן רבי שלמה זלמן", פתח הגר"צ פרידמן את הספדו, "האיש הזה לא יכרע ולא ישתחווה. איש יהודי, יהודי של פעם, היחידי שעומד בפרץ, עמד בראש בגזירות, שארית דור הקדמונים, למרות כל ההתנגדויות - מסר את נפשו על זה, כפשוטו. כמו שראינו במכתב מ'הנציב'".

הגר"צ הוסיף: "אני שואל את עצמי, מה הוא היה רוצה שנגיד עכשיו, הוא היה רוצה שנגיד לא לדבר עליו, לדבר על המצב, נמצאים כעת מלחמת שמד, לשמור בכל תוקף וזה הסיכוי היחידי להינצל מזה, שאף בחור לא ילך להתייצב, לא לפחד מהמשטרה, אם הם תופסים אותו על דעת זה - שיכנס לבית הסוהר בשמחה ובעוז, כמו שראינו בחורים שעשו את זה, קידשו שם שמיים, נכנסו לצינוק".

"מי ניהל את זה? הוא לבדו, מול לעג של אחרים", המשיך הרב פרידמן, "לאחרונה התחילו עם גיוס בנות כידוע. הוא נשבר כבר. זה מה שהוא היה רוצה שאגיד. שכל השונאים מכל הסוגים לא יחשבו לעצמם שהמערכה אבדה. חלילה.

"הם יכולים למלא את כל בתי הסוהר, זה לא יעזור להם כלום, זה הסיכוי היחידי, כל הפיטפוים של הפוליטיקאים - הכל שטויות. בזה הא מסר את נפשו, והנה אנחנו רואים את זה - כפשוטו".

אחיו, הגאון רבי מרדכי אוירבך, המשמש כרב קהילה בתל אביב, הספיד: "השמיים בוכים, אבד חסיד מן הארץ", פתח הגר"מ אוירבך את הספדו, "מה יש לשמים לבכות? על שאבד חסיד מן הארץ, החסיד הגביה את כולנו, ירא שמים. הרוממות, אהבת השם, ירא שמיים. הקירות פה ספוגים מהשיחות שהוא מדבר, על פחד יצחק, יראה - כל הזמן יראה. הארץ בוכה, הישר באדם אין, ישר לא להביט לא לימין ולא לשמאל, ישר באדם אין".

"איזהו חסיד - המתחסד עם קונו, היה בתפילות משתפך לפני קונו. כל כולו ברמ"ח איבריו ואני תפילה. אויי, ריבונו של עולם... אוי געוואלד, הוא נטל כל חמודות שבעולם והלך לו. הוא קיים 'ושננתם לבנך' - אלו התלמידים פשוטו כמשמעו, וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'. אויי, התורה בוכה, תורה תורה חגרי שק.

בסיום דבריו הוסיף הגר"מ: "אין בעולם רבי שהעמיד תלמידים באופן כזה, העמדה של תלמידים, אוי ריבונו של עולם. אוי, אחי אחי - תתפלל עלי לפני הקב"ה, אוי תתפלל עלי, כמו שאמר אחי הגדול - הגאון מוילנא - היית עטוף בתורתו - יצא לקבל את פניך".

הגאון רבי ברוך שמואל דויטש, מראשי ישיבת 'קול תורה', הספיד: "קשה לעמוד כאן ולהגיד אבי אבי רכב ישראל ופרשיו. הוא היה נגיש לכל אחד כל הזמן, הוא היה מלא השתתפות בצער של כל אחד, קשה להבין את זה, כל אחד הרגיש אצלו אבא. לרדת אל העם.

"מורנו הוא היה גאון הגאונים בלי שום גוזמה, ידע את כל התורה כולה, ש"ס בבלי, ירושלמי. בצורה מיוחדת הכל לזכור ולדעת, בעין והבנה, הגדלות שלו היה בכל שטחי התורה. אילו ראינו לא האמנו".

הגר"ב שמואל הוסיף: "הייתה לו קרבה מיוחדת לרב מבריסק, כמו שכולנו יודעים, מעשים שהיו לו עם הרב מבריסק. מרן הרב שך סמך עליו בכל הדברים, שהיה איזו בעיה הוא ביקש לבוא לירושלים, הוא חייב להתייעץ איתו, הוא אהב לדבר איתו. ומרן הרב אלישיב סמך עליו בכל הדברים, בכל ענייני הקדושה".

אחרון הסופדים היה הרב יוסף פטרוב, תלמידו ומקורבו של הגר"ש זצ"ל, ששימש אותו שנים האחרונות: "כשהולכת אותי לחופה, הוא היה מרוגש ממני, על מה דיברנו? 'תבניות של עץ'... הזהרת אותי, הראש ישיבה אמר לי, אתה אל תעשה לי את זה, התחננת, גם כשכל העולם יטעה, אמר לי אל תעשה לי את זה, אתה מכיר אותי. אמרת לי 'רבי יוסף אל תעשה לי את זה, שאותך אני לא אשקר, שאותך אני לא אשקר'".

הרב פטרוב הוסיף: "הרבה פעמים הוא דיבר איתי בהלכה, הוא הבין שבגמרא כתוב כך, אבל הוא לא זז, הוא ידע והבין, הרמ"א היה לפניו והוא חי את זה. אבל גם בערב ראש השנה באו להקריא לפני את הכוונות של הרש"ש, ואחרי הכל הוא נשאר רק היהודי משערי חסד, כתינוק בין יומו, מהלך לפי רוחו של כל אחד ואחד, הוא ידע לכוון, להבין את הצורך של כל אחד ואחד, הוא ידע, הוא שייך לכל דבר ודבר".

בסיום דבריו אמר: "טהרת הלב, קשה לי לדבר על זה, אוי לי אם אומר אוי לי אם לא אומר, כמה צער הוא הצטער על מה שתלמידי חכמים עוברים, מה שתלמידי חכמים עברו, כמה הוא ביקש בתקופה האחרונה, הוא אמר לי 'זה קיטרוג, עכשיו זה לא הזמן לדבר', טוהר הלב, שום דבר אישי, כלום, טהרת הלב, 'זה קיטרוג, לא לדבר על זה'.

"עם כל זה הוא ביקש שיזכרו את זה, הוא אמר שהיה פה רדיפה שמאז מתן תורה לא היה דבר כזה, אבל אף על פי כן... שום דבר, 'לא לקטרג, זה לא הזמן לדבר על זה'".

צפו בגלריה המסכמת את מסע הלוויה