כאות מחווה לעמלי התורה השוקדים על דלתותיה בחדווה ובאהבה, החליט הגאון רבי שלום בער סורוצקין לייקר כל אחד מהם בתצלום אישי. הם מביטים עליך מתוככי עיתונות סוף השבוע בעיניים יוקדות. כל אחד מהם בן של מלך, נסיך כשלעצמו, חוליה בשרשרת הזהב שרבי שלום בער טווה בחכמה כבר חצי יובל שנים.
עוד פנים ועוד פרצוף, עוד קלסתר ועוד דיוקן, עוד אברך ואחד נוסף. רבבות עמלי תורה שהתקבצו לתוככי גיליון אחד, ורבו מספור. הצד השווה בכולם, נהנים תחת זיוה של הישיבה הגדולה על פני תבל: עטרת שלמה.
מצדיעים למוסדות ששינו את המפה התורנית בארה"ק ,לחצו כאן>>
יראת ה' חופפת עליו על רבי שלום בער בכל מסעותיו ברחבי העולם, להפיץ את בשורת הישיבה ולקרב יהודים נוספים לרעיון. עד אז, עד שהפציע רבי שלום בער, היו כוללים, אבל לא היה בית היוצר לאברכים. הכולל החזיק בקושי כמה אברכים שלמדו בתנאים לא תנאים ועזבו למחייתם. היום, בישיבות עטרת שלמה, רבו הנכנסים על היוצאים, ובכל שנה ושנה נפתחים עוד ישיבות ועוד היכלי תורה עד כי חדל לספור.
כי יש מי שמייקר אותם, את תורתם ואת מעלתם. ואת הלהט הזה הוא ינק ושילב מרבותיו, מרן רבי שלמה זלמן אויערבך זצוק"ל שהישיבה נקראת על שמו הטהור, מרן בעל איילת השחר זצוק"ל, שמסר נפשו עבור הישיבה ומרן שר התורה שליט"א העומד ומכה על השתיל שכבר לא רך ואומר לו: גדל, המשך וגדל.
אצל מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטינמן היה לרבי שלום בער דלת פתוחה. כולם יודעים לדקלם את מילותיו של ראש הישיבה אליו: גאווה, גאווה, גאווה. אבל סיפור פחות ידוע הוא הסיפור הבא. באחד הפעמים כשרבי שלום בער היה אצל ראש הישיבה, פרס בפניו את מסעותיו הלא קלים ברחבי העולם בחודש האחרון, כשהוא רומז ומעט קובל על כך שחייו הוקדשו להיות נעים ונדים. הוא תיאר בפני ראש הישיבה וסיכם את שהותו בארה"ב פעמיים, ובאנגליה, ובצרפת, ובבריסל, ובהולנד, וכל זה בתוך פחות מארבעה שבועות.
ראש הישיבה שותק ממושכות, כדרכו. מאיר פניו וממשיך בשיחה על הספק הלימודים של בני החבורות ומה לדעתו כדאי ללמוד בזמן הלימודים הבא, כשהוא יורד לרזולוציות הקבועות של "כתובות עם תוספות עד דף כ"ב ומדף כ"ב עד סוף הפרק אפשר לדלג על התוספות, ובכך לסיים עד חג הפסח את פרק האשה". ואז, רגע לפני שהשיחה מסתיימת, מרים ראש הישיבה זצוק"ל את עיניו הטובות ושואל את רבי שלום בער: "אין אוסטרליה זענט איהר שוין גיוועהן?". באוסטרליה כבר הייתם? כאומר, אם לא הגעת עד קצה העולם - עדיין לא עבדת מספיק קשה.
מצדיעים למוסדות ששינו את המפה התורנית בארה"ק ,לחצו כאן>>
בחודש האחרון נפל דבר בישראל. יותר נכון, באוסטרליה. הכולל המרכזי במלבורן החליט להצטרף כסניף וכמחובר לטהור תחת עטרת שלמה. המשמעות היא: הספקי הלימודים, המבחנים ואפילו המלגות – יבואו מתחת ידי האיש שלא נח ולא שקט עד שכבש את העולם בסערה תחת מטרייה ועטרה אחת.
כי בחזונו ועיני רוחו הוא רואה רק את עולם התורה והוא בא חדור שליחות, שהוטלה עליו מגדולי ומאורי הדור להציל את עולם התורה. דווקא בימים אלו שהגרביטציה מושכת לכיוון אחד וממגנטת גם את יושבי האוהל לעולם החומרי שבחוץ, באה בשורת עטרת שלמה להעמיד חומות וסכרים, לעצור את השטף ולהקים את עולם התורה ותלמידי החכמים של דור העתיד.
ומי אם לא כולנו, חייבים הכרת הטוב והוקרת התודה למי שעומד ומטה האלוקים בידיו. חורט בעט של זהב את המשך שרשרת הדורות ואת תקומת עולם התורה, עוצר בגופו רוחו ונשמתו את ההידרדרות והמשיכה לחיי החולין והרחוב ומכניס אלפים רבים תחת עץ החיים. זכה רבי שלום בער ומזכה את הרבים, גם בתורה שלא נלמדה לפניו בסטנדרטים כאלו וגם בנדיבות הלב שסכומים כאלו של מיליארדים רבים לא נרשמו לפני כן באף מוסד תורני.
מצדיעים למוסדות ששינו את המפה התורנית בארה"ק ,לחצו כאן>>
רבי שלום בער מחייב את כולנו. הוא מציל את עולם התורה בכך שהוא מייקר ומעלה על נס את לומדי התורה בדורנו. כן, גאווה, גאווה, גאווה.
הצגת כל התגובות