במשך שנים רבות מאז פטירת רעייתו ע"ה, החזיק הגאון רבי שמואל אוירבך זצ"ל לבדו במפתח לאחד החדרים בביתו, אליו איש לא נכנס - אלא בעת שראש הישיבה עצמו פתח בפניו את החדר. המפתח היה מונח בכיסו כל העת, ומפתח נוסף בבית מקורבו הרב יוסף פטרוב, שלא הרבה להשתמש בו ללא בקשה מפורשת.
לאחר פטירתו נכנס לחדר מקורבו הרב יוסף פטרוב וגילה במקום באחד המדפים מאות אלפי דפים כתובים בכתב ידו של ראש הישיבה זצ"ל.
פטרוב, יחד עם צוות תלמידי חכמים, ישבו לקרוא את הכתבים והתברר כי ראש הישיבה כתב בחייו ספרים על רוב חלקי הש"ס, אך נמנע מלהדפיסם ואף לא השאיר אחריו צוואה האם להדפיסם.
הספר היחיד שיצא לאור על ידו הוא הספר 'דרכי שמואל' על מסכת אהלות.
כאשר התברר כי ראש הישיבה השאיר אחריו ספרים מוכנים להדפסה על כל הש"ס, החלו גדולי תלמידיו לדון האם יש להדפיסם ועלה החשש כי אם לא הדפיסם בחייו הרי שאין רצונו בכך.
אולם לאחר התייעצות עם אחיו שיבדלחט"א גאב"ד טבריה הגרא"ד אוירבך הוחלט להדפיס את הספרים בכמה תנאים. בימים אלו יצא לאור הספר הראשון מאותם כתבים - 'דרכי שמואל' על מסכת שבת.
בספר לא מציינים מי הוא המחבר, גם שם העורך לא מופיע - אלא מודגש כי ניתן לפנות להערות אלא העורך בכתובת רחוב חזון איש בבית שמש, מדובר בביתו של מקורבו הרב יוסף פטרוב.
הספר לא נמכר לעת עתה בחנויות אלא בישיבת מעלות התורה בלבד.
על המבוא לספר חתום שמו של הרב יוסף פטרוב "יוסף יהודה" ללא שם משפחתו. הוצאות הספר נתרמו על ידי משפחת שטרן לע"נ אמם אשת המקובל רבי דוד חיים שטרן.
אחד מתלמידיו מסביר כי "הסיבה ששמו של הגר"ש זצ"ל לא מופיע על הספרים היא מפני שלא קיבלנו הוראה מפורשת אם להדפיסם ויתכן שקיבל החלטה לגנוז את הכתבים, לכן ההוראה היתה להדפיס אך ללא השם. כמה שידענו כולנו על עוצמת השליטה של הרב זצ"ל בכל חלקי הש"ס וידענו שכתב מאות דפים, אבל רק לאחר הפטירה הפתאומית נדהמנו לראות איך שהכל היה מסודר להדפסה ובכל זאת לא מסר להדפסה - ככל הנראה בגלל הענווה שלו".
אמש (ראשון) התקיים מעמד לחיים לרגל הוצאת הספר 'דרכי שמואל' על מסכת שבת בבית מקורבו הרב מרדכי יפה, שם חולק לנוכחים הספר 'דברי כאש' מהאגרות והמכתבים של הגר"ש זצ"ל. במעמד הכריזו כי הכרך הנוסף של הספר 'דרכי שמואל' על מסכת ראש השנה ייצא כבר בחודשים הקרובים.
במעמד ה'לחיים' נכחו הגאון רבי יצחק ירוחם בורדיאנסקי, הגאון רבי צבי וידר, נתי גרוסמן, נפתלי קופליק, ותלמידיו הרב יוסף פטרוב, הרב יחיאל אונא, הרב מנחם מנדל אוירבך, הרב אליהו ויינר, הרב אליהו ציטרנבוים, הרב פנחס אדרי, הרב חייקל אוירבך ועוד.
תלמידו הרב אליהו ויינר ששימש כחברותא של ראש הישיבה בלימודו את מסכת שבת, תיאר בהרחבה את סדר הלימוד על המסכת, המלמד כמה יגיעה הושקעה לפני כתיבת הספרים. הרב ויינר סיפר שלמד מו בחברותא חמש פעמים את כל המסכת בעיון ותוך כדי הלימוד כתב כל פעם מחדש וערך שוב ושוב את כתבי היד.
כשרצה הגר"ש לחזור שוב וללמוד בפעם השישית את המסכת, פנה אליו תלמידו החברותא הרב ויינר ושאל לפשר הענין, והאם הגרעק"א גם עשה כך, ענה לו הגר"ש שראוי לשאול על כך את מרן הגרי"ש אלישיב. כשנכנסו אליו, השיב הגרי"ש אלישיב כי גם החזון איש עשה כך בעת שכתב את חידושיו ובכל פעם הוסיף ולמד ותיקן.
הצגת כל התגובות