היחס החרדי ליום העצמאות - מורכב הוא. במהלך השנים חלו תמורות שונות בהתנהגות החרדית ביום זה - בו מציינים השנה, 71 שנות עצמאות למדינת ישראל.
בפרוייקט מיוחד, יצאנו לשמוע את דעתם של אישים חרדים מוכרים - אישי ציבור, נציגים בכנסת ובעירייה, יועצי תקשורת ועיתונאים, נשות תקשורת ופעילות חברתיות, וכמובן - עורכים וכתבים באתר 'כיכר השבת'. מטבע הדברים, פרוייקט מעין זה, מציג דעות שונות ומגוונות, המציגים את הפסיפס המגוון של המגזר החרדי.
בפתח הדברים, נביא את דברי הגאון רבי אליהו שלזינגר, מבכירי הפוסקים ורבה של שכונת גילה בירושלים.
"אחרי הרבה מאוד שנים, אני אומר מתוך הניסיון שצריך לכבד אחד את השני", אומר הרב שלזינגר ל'כיכר', "יש בעם ישראל הרבה מאוד דעות ושבטים. יש כאלה שלא מתפללים בכלל, יש כאלה שמתפללים הרבה. יש כאלה שאומרים תחנון, ויש כאלה שלא אומרים תחנון. יש כאלה שאומרים הלל, ויש כאלה שלא אומרים. צריך לדעת שבתוך עם ישראל יש את כל הסוגים ואת כל המינים".
הרב מדגיש: "אנחנו צריכים לדעת שאין לכעוס אחד על השני, כל אחד למד אצל רבותיו ומה שהם לימדו אותו כך הוא יעשה - ואם אדם ינהג ככה, הוא ימנע מעצמו הרבה עגמת נפש, וגם מאחרים. אין פה מה לנסות לשכנע אחד את השני ואין טעם להתווכח. צריכים לכבד אחד את השני ואת הדעה של השני. רק באופן כזה - נוכל לחיות פה ביחד".
באופן כללי, פנינו לכל העונים, ולעוד רבים נוספים, ללא הכנה מראש. שיחת טלפון קצרה במסגרתה התבקשו להשיב, בלי לחשוב פעמיים, על השאלה הבאה: "מהו יום העצמאות בשבילך?".
הנה התשובות שקיבלנו, לפי סדר א'-ב':
יהודה אבידן, מבכירי ש"ס
"אני לקחתי את הרעיון מהרב עובדיה שביום הזה צריכים לראות כמה ניסים עשה לנו הקב"ה בזה שהקים לנו את המדינה, כמה תורה אפשר ללמוד, כמה כוללים, כמה מוסדות תורה ועל זה אנחנו אומרים תודה לבורא עולם. ביום העצמאות אני מסתכל כמה תורה הצלחנו להחזיר ליהדות".
חיים אילוז, עורך ראשי, 'כיכר השבת'
"יום העצמאות מסמל את כל מה שמורכב במדינה הזו. אתחלתא דגאולה או עקבתא דמשיחא? מחד, מדינה חילונית - על כל המשתמע מכך, ומאידך, כיום, מדינת ישראל היא מחזיקת התורה הגדולה בעולם. מחד, יש אנשים שחוגגים ביום הזה ככל יכולתם, ומאידך, ישנם לא מעט שמנצלים את היום לשיעורי תורה והלכה. איש איש ודרכו, איש איש ואמונתו. לא נותר לנו אלא להמשיך ולהתפלל 'ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים'".
משה יצחק אוסדיטשר, עו"ד ומגיש תכניות ברדיו
"יום העצמאות בשבילי הוא יום מיוחד הן מבחינה אישית והן מבחינה יהודית. מבלי להיכנס למחלוקת עתיקת היומין האם מדובר בתחילת גאולתנו או סתם אירוע היסטורי, הרי שעצם עצמאות לעם היהודי והעובדה כי לאחר שנות גלות אנו אדונים של עצמינו כאשר אין צורך להסתיר את יהדותינו ואנו יכולים לקיים את תורתינו בגאון, דבר זה לבד מוכיח כי יום העצמאות הוא יום מיוחד.
"מעבר לכך, לאחר ביקור במחנות ההשמדה בפולין והאנטישמיות הגואה כיום - הוכיח לי כי אין לקבל עצמאותנו כדבר מובן מאלי".
יערית אלבז, 'כיכר השבת'
"עצמאות, היא בעצם חלק מסמל הנצחיות של עם ישראל המתאפיין בנפילות מול תקומות, עקביות לצידה של התמדה, אבל ויגון מהול בשמחה. סיום, מוות ושכול מול ילודה ובריאה חדשה. מכלול של ניסיונות והישרדות שיצרו עצמאות אחת גדולה".
אבי אמסלם, חבר מועצת העיר אשדוד
"יש כאלה שחוגגים אותו כחג, יש כאלה כיום העצמאות ויש כאלה כיום הולדת. יש כאלה שאומרים הלל ויש כאלה שלא אומרים הלל. אני בכל אופן, מכבד כל אחד בכל דרך שהוא חוגג את היום אם כחג אם כיום. מבחינתנו זה יום הולדת של המדינה ומכבדים את כולם, מוזמנים למקומות והולכים למקומות".
משה ארבל, ח"כ
"יום שכולו תורה. יום בו מדי שנה אני יושב ולומד שו"ת יביע אומר חלק ו' או"ח סימן מ"א. מתפעם שוב ושוב מגדלותו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל ומתגעגע. מודה על העבר ומתפלל על העתיד לגאולה השלימה שאין אחריה גלות".
אריה ארליך, עיתון 'משפחה'
"יום של חופשה מהעבודה, עם ויכוחים קבועים וצפויים בשטיבל'ך ובווטסאפ.
"בראייה חרדית, מדינת ישראל היא לא ראשית צמיחת הגאולה, אבל היא שלב נוח מאוד יחסית בסוף הגלות. במדינת ישראל יש הרבה חסרונות ודברים רעים, אבל גם לא מעט מעלות והארות פנים: אחרי שנים של פוגרומים ורדיפות - יהודים חיים כיום בארץ ישראל, מממשים את אמונתם, מגדלים דורות בדרך ישראל סבא והכל בשלווה יחסית, שמופרעת פה ושם בתזכורות על הגלות שעודנה. יש להודות לה' על מה שיש (לא רק ביום העצמאות), לבקר את המדינה על מה שאין ולייחל לגאולה שלמה במהרה".
אוריאל בוסו, מ"מ וסגן רה"ע פתח תקוה
"יום העצמאות הוא בשבילי הזדמנות לחדד כי עצמאותה של המדינה כמדינה יהודית, היא על ידי מתן עצמאות וחירות אמיתית ללומדי התורה ושומרי המצוות, ואין כמו יום הרבצת התורה לעם שבשדות - "בר בי רב" מיסודו של האדמו"ר מקאליב זצ"ל, כדי לסמל את המסר הזה".
אלי ביתאן, עיתונאי ומגיש 'מנדיביתאן' ברדיו 'כאן מורשת'
"יום העצמאות בשבילי הוא יום רגיל. אבי עורך יום שכולו תורה בבית הכנסת לאה אמנו ברמת בית שמש ב', לאחי ישראל יש יום הולדת ובמוצאי היום יש אזכרה לסבי רבי אליהו זצ"ל. חוץ מזה התאריך לא חשוב בעיני - הוא לא מסמל שום דבר, באופן אישי או לאומי".
אבי בלומנטל, יחצ"ן
"יום של פרופורציות ועימות בין החינוך החרדי שספגתי בילדותי לבין ההבנה כיום שאין לנו ארץ אחרת".
יוחנן בלייך, כתב ועורך, 'כיכר השבת'
"יום לחשבון נפש, האם המדינה היא מבחינתנו דבר רע שאינו מייצג אותנו, דבר טוב שאנו רוצים להיות חלק ממנו או אולי משהו שנרצה לבחור ממנו את החלקים שאנו מעוניינים בהם".
הרב שלמה בניזרי, מרצה ומגיש תכנית רדיו
"יום של עבודה, יום שכולו תורה. אני מתרוצץ משיעור לשיעור ושמח לראות את עם ישראל יושב ולומד - אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה. אני כבר שלושים שנה בפרוייקט הזה, ואני רואה איך שכל שנה זה הולך וגדל. עם ישראל עוזב את הפארקים, ומגיע ללמוד תורה. לכן בשבילי, זה יום שכולו תורה ועבודה".
אבי בן ישראל, זמר
"צריך לשמוח ולהודות לקב"ה שעם ישראל חי במדינת ישראל ועל זה צריך לעשות כל שנה לחגוג בהלל והודיה כמו שעשו כל הרבנים עם זה אשכנזים וספרדים וכולם".
חנני ברייטקופף, 'כיכר השבת'
"מכיוון שאנו חיים ב'וילה בתוך הג'ונג'ל' וב"ה חיים טוב, אני מודה, מכיר ומוקיר טובה לבורא עולם על כל החסדים שעשה איתנו. לא הייתי רוצה לחיות עכשיו ברובע 'קז'מייז' בקראקוב, תלוי בחסדי הפריץ הפולני המקומי. אני חושב שגם בעיניי הציבור החילוני העניין הציוני כבר ירד מהפרק - זה לא באמת מעניין את 90% מאוכלוסיית ישראל.
"בנוסף, אני מתרגש שדווקא אני הצלחתי להגשים את חלומם של אבות אבותיי, ולגור בבטחה ובשלווה בארץ המובטחת, כאשר מדינת ישראל כיום מובילה בכל תחום אפשרי".
שמעון ברייטקופף, עיתון 'משפחה'
"יום העצמאות הוא יום נוסף מ-365 ימי השנה בו אנחנו חייבים להודות להקב"ה שזיכה אותנו לחיות בתקופה הטובה ביותר של העם היהודי מאז היווסדו. הארת הפנים לה זכינו בדורנו שמתבטאת בריבוי עצום של לומדי תורה שיכולים לשבת וללמוד ברווחה רוחנית וגשמית, בביטחון הפיזי שיש ליהודים בכל מקומות מושבותיהם, בשפע הכלכלי שיש היום לרוב מוחלט של יהודי העולם היא לא דבר מובן מאליו.
"אסור שבגלל מחלוקות אידאולוגיות מוצדקות שהיו לנו עם מייסדי המדינה נעצום עיניים אל מול הטוב והשפע שאנחנו זוכים להם בצורה ניסית. אסור גם לשכוח שהניסיון להקים כאן מדינה חילונית, נכשל. הוקמה כאן מדינה יהודית ומסורתית.
"עוד יותר אסור לשכוח שאין עוד עם בעולם שחזר לחבל ארץ אחרי 2000 שנות גלות ורדיפות והקים כאן מדינה חזקה ומבוססת תוך שבעים שנה. אם זה לא הארת פנים ומימוש חלום אבותינו במשך אלפי שנים, מהי הארת פנים?
"ולגופה של שאלה: אין ליום הזה משמעות מיוחדת בעיני. אבל מטבע הדברים היום החופשי והנושא שעולה ביתר שאת לסדר היום גורמים לי לכוון ביתר שאת בברכת 'מודים אנחנו לך' לצד תפילה שנזכה במהרה לגאולה שלמה ואמיתית".
מני גירא שורץ, יועץ תקשורת ואסטרטגיה
"שמעתי לאחרונה ציטוט, ואני עדיין מחפש את מקורו. פרשן בעיתונות זרה, כתב אחר ניצחון נתניהו הדתיים והימין בבחירות האחרונות. את האבחנה הבאה: הציונות של בן גוריון מתה, הציונות שחיה כיום היא זו של בגין. וזה כל כך חד ומבטא בעיני את המציאות, שאני מודה ומתוודה - מחשבותיי על הציונות ומדינת ישראל ביום העצמאות ה 71, קצת מבולבלות.
"המדינה הציונית לה התנגדו גדולי ישראל, היא זו שהקים בן גוריון. הנקודה שחשוב לחדד - אז, היה הרצון להפוך את עם ישראל לעוד עם "ככל העמים", הגיע בגין ז"ל והפך את הקערה. עד היום. כיום, ישראל היא מדינה שמחוברת למסורת, רוב עם ישראל לא מוותר על 'שמע ישראל', תהילים, תפילין, סליחות בכותל ועוד ועוד - זו כבר ציונות אחרת.
"כך שתשובה מוחלטת על מהו יום העצמאות עבורי, עדיין אין לי. אולי ביום העצמאות ה-72".
הרב ישראל גליס, איש ירושלים
"יום העצמאות בעיני זה יום שאני חוזר אחורה 71 שנה. יש לי יומן שאבא שלי, שהיה עיתונאי, כתב בו ביום שישי שהקימו בו את המדינה, "אנחנו צועדים ברחוב יפו לכיוון העיר העתיקה נעצרים על ידי הצבא שלא נותן לנו להתקדם ופתאום מעל בניין גבוה מרימים דגל ישראל וכולנו מתרגשים. יומיים אחר כך, ביום ראשון מופיע עיתון המודיע עם כותרת ראשית: "ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" - כך כותב אבא שלי ביומן.
"זה הייתה התחושה בקום המדינה, אך כבר כחצי שנה אחרי זה, יש תחושה של אכזבה ממדינת ישראל. למרות שלא ביקשנו מדינת הלכה, אבל רצינו מדינה שתכבד. אבל כבר התחילו עם חילולי השבת, בנסיעות הרכבים לים מרחוב יפו במהלך השבת, וזה, הדברים שאבא שלי כתב, מלווים אותי. השמחה הגדולה והאכזבה הגדולה.
"מצד אחד שמחה על כך שיש כל כך הרבה תורה בארץ ישראל - מה שלא היה מאז ימי חזקיהו המלך, יש צבא יהודי בארץ ישראל, אבל גם אכזבה גדולה משלטון ומאנשים שלא מכירים את התורה ולא מעריכים את התורה".
ישראל אלתר גרובייס, עיתון משפחה
"יום המורכבות החרדית כאן בארץ, חברה שרגילה לחיות חיי מיעוט, רגילה שכל הסביבה מסביב היא גויית, ופתאום כאן נאלצת להתמודד. מצד אחד עם ניסיון העושר. יש כאן ביטחון, שגשוג כלכלי, נוחות ופיתוי מאוד גדול. רגעים בהם נדמה כי התנועה הציונית ניצחה ולא ניתן להתכחש לכל הטוב והניסים שיש כאן - אבל זה מאוד מורכב, כי במובן מסויים ואני כותב על זה השבוע בעיתון, המדינה הזאת לא שלנו.
"אנחנו גרים בה אבל אנחנו לא חלק ממנה והמורכבות הזאת של להיות עצמאי בתוך הגלות, להיות עם ולהרגיש בלי, זה המורכבות שהיום הזה מסמל. כל יום עצמאות כשנורים הזיקוקים אני מרגיש גם את היריות המטאפוריות של חוסר הוודאות של חוסר ההבנה. אומרים שהרב עובדיה הגדיר את מדינת ישראל כאורות וצללים. ה' באייר הוא יום של אורות וצללים".
יעקב גרודקה, מנהל האקטואליה ברדיו 'קול ברמה'
"יום שהמגזר החרדי בכל שנה מחדד שוב את הקיום שלו ואת ההבדלים בינו לבין המדינה, מצד אחד - ומצד שני את החיבור בינו לבין המדינה. מחדדים את הפער הזה בין החרדיות לבין המדינה. אם מסתכלים אחורה, יש הרבה שינויים ורואים טקסים שקשורים למדינה, מה שלא היה פעם".
מנדי גרוזמן, עיתונאי ומגיש התכנית "מנדי ביתאן", 'כאן מורשת'
"יום העצמאות איננו יום טעון עבורי. למרות שגדלתי בחב"ד שבזמנו עסקו בה רבות ביחס לציונות, בשנת תשע"ט יום העצמאות איננו חגה של התנועה הציונית. הוא יום פשוט, שמח וטבעי, של יהודים שחיים בארצם ושמחים במדינתם. 71 שנה אחרי קום המדינה, המחלוקת סביבה נדמית לי כמחלוקת לא רלוונטית. גם אם היה מה לבקר בה, השאלה הזו מאחורינו. המדינה הוקמה, ומי שחי בה מרגיש חיבור וחדווה בשגשוגה. בלי אידאולוגיה מורכבת, סתם ככה בפשטות".
אברהם דוב גרינבוים, עורך עיתון 'הדרך'
"עם כינון והכרזת המדינה קרא אחד מגדולי התורה דאז את דברי התלמוד ירושלמי: 'כך היא גאולתן של ישראל קמעא קמעא'. דומה ו-71 שנה אחרי והמשפט הזה עדיין תקף. מחד, מדינת ישראל היא גאולה לעם ישראל שיכול לשבת לבטח בארצו ומאידך, כל עוד ואנו עדיין בגלות הרי זו גאולה פורתא, 'קמעא קמעא'".
אבי גרינצייג, עורך רשת 'קו עיתונות'
"יום העצמאות זה יום שמח מאוד הוא יום שהוקמה בו מדינת ישראל שבזכותה ניצלו כנראה חייהם של מיליוני יהודים בשבעים השנה האחרונות. כמובן שיש לנו עדיין מה לתקן ותמיד אנחנו שואפים ליותר אבל צריך לשמוח שיש מדינה שהיא מחזיקת התורה הכי גדולה בדורנו ויחד עם זאת ברור שאנחנו לא רואים את זה בהיבטים של גאולה או שכבר הושלם התהליך של שיבת עם ישראל לארצו. אנחנו עוד רחוקים מזה אבל מקווים שגם היום הזה יגיע".
בני גרנות, עיתונאי
"בלי קשר לדעתנו על המדינה, הרי שההיסטוריה מוכיחה כי אלמלא הייתה - העולם החרדי ועולם התורה בפרט לא היו זוכים לעדנה כפי שהם זוכים כיום. ביום העצמאות, כמו ביום הבחירות, אנו בוחרים בקידוש ה' - ביכולתנו לחיות כיהודים חרדיים החיים בשלווה בארץ ישראל ועל כך עלינו להודות".
אבי דיין, חבר מועצת העיר אלעד
"יום שכולו תורה".
שושי הלר, עו"ד ויועצת תקשורת
"יום העצמאות בשבילי הוא תזכורת לנס הגדול והעצום של קיבוץ גלויות מארבע כנפות הארץ לארצנו. את יציאת מצרים, שהתרחשה אחרי 210 שנות גלות, אנחנו חוגגים בשבעת ימי הפסח ומספרים את הנסים בליל הסדר. לעומתה, השיבה לארץ ישראל היתה אחרי אלפיים שנות גלות, אחרי שואה איומה וצרות אין ספור, זה אירוע עצום ועוצמתי שאי אפשר לתאר במילים.
"אבל למרבה הצער, למרות שאנחנו כאן, בארץ אבותינו, עדיין לא זכינו לגאולה האמיתית שתאפשר לנו לחגוג אותו בלב שלם ואנחנו ממשיכים בכל יום ויום להתפלל לסיום הגלות ולביאת המשיח, ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא".
גואל ועקנין
"יום העצמאות עבורי הינו יום ההולדת של רעייתי ויום שכולו תורה אותו עורך בבית שמש מזה למעלה מעשור ידידי ירוחם אסטרייכר".
דנה ורון
"יום מורכב. כבעלת תשובה שיש לה זיקה מיוחדת ליום הזה מתוך הבנה שהיום הזה כאילו מחטיא את הכוונה האמיתית שלו מבחינתי. ה' יתברך נתן לנו מתנה ואנחנו מפספסים את ההזדמנות ולא משתמשים בה כראוי".
דודי זילברשלג, אסטרטג ויועץ תקשורת
"היום הזה מסמל את המקום ואת הבית החדש של אבא שלי שחזר מערבות אוקראינה לביתו והיה בתל אביב באותו לילה של הכרזת המדינה - שהיה הנדבך הראשון להקמת הבית שלו. זה גם יום שיש בו מקום לתודה גדולה לקב"ה וברור כי בשנים הבאות, שבאו לאחר מיכן, גם הוכיחו שהבית הזה הפך לבית גדול של תורה, ולכן מדובר ביום סימלי ואין בכך שום פגם".
דודי זלץ, סגן ראש עיריית ביתר עילית
"גדולי ישראל כבר התייחסו ליום הזה בעבר. קטונתי מלתת הסברים".
דוד חכם, פרשן ואיש תקשורת
"יום שמח עם עצב מהול בצד. שמח על הקמת המדינה ועצב על רדיפת הדת בארץ ישראל".
יונתן יוסף, חבר מועצת העיר ירושלים
"יום בו הוכרזה מדינת היהודים וזרים חדלו מלשלוט על חלקים מארץ ישראל. התפללתי שחרית ביום העצמאות אצל סבא מרן הרב עובדיה יוסף ולאחר התפילה סבא הסביר שאנו מודים לה' על קיבוץ הגלויות ועל כך שהמדינה מהווה בית לעם היהודי עם ריכוז לומדי התורה הגדול בעולם".
ישי כהן, פרשן פוליטי ועורך, 'כיכר השבת'
"יום שנעשו בו ניסים לישראל, מודה להקב"ה בדיוק כמו גדולי ישראל שהודו על כל החסד בלי לשלב עם זה רגשות לאומיים, חרדים אנחנו ההולכים לאורם של מנהיגנו ללא הצורך להתחבט בהגדרות. הכי חשוב; היום הזה הפך ל'יום שכולו תורה'".
מנחם כהן, עורך השבועון 'כפר חב"ד'
"התייחסותי ליום העצמאות מבוססת על דעתו הקדושה של הרבי, כפי שעולה משיחותיו ואגרותיו. ובתמצית: הקדוש ברוך עשה לנו ניסים גדולים בהצלת היישוב היהודי בארץ ישראל - "שמסר השי"ת רבים ביד מעטים באופן ניסי". העובדה שאנחנו חיים בארץ ישראל, שהארץ נבנית, שיהודים מתקבצים לכאן מכל קצווי תבל, שהתורה פורחת ומשגשגת, ושיש לנו יכולת להגן על עצמנו מפני מבקשי נפשנו - זה חסד אלוקים עצום, שעליו עלינו להודות לקב"ה.
"יחד עם זה, הנהגת המדינה לא רק ששכחה להודות על הניסים, אלא אף נהגה באופן של כפיות טובה ולא הייתה מוכנה להזכיר שם שמים בהכרזת העצמאות, ויש מגמה נמשכת של ניסיון להיות ככל הגויים. לכן ביום זה עולה ההודיה להשם על הניסים הגדולים שעשה עמנו, אולם היא מלווה בתחושת חמיצות גדולה על הכיוונים שאליהם הובילו הקברניטים את המדינה. אז מה נעשה ביום הזה? נצא לפארקים ברחבי הארץ ונציע ליהודים להניח תפילין ולהתחבר לקב"ה. זה התפקיד שלנו ביום הזה".
שמעון ליברטי, עיתון 'הדרך'
"קשה לענות בקצרה על אחת השאלות המורכבות, אבל העיקרון הוא, כשמדברים על המדינה והעצמאות צריך להיזהר מליפול לשני הצדדים: מצד אחד לא ליפול ב"ורם לבבך ושכחת את ה' אלוקיך כי הוא נותן לך לעשות חיל... ואמרת בלבבך כוחי ועוצם ידי עשו לי את החיל הזה". מן הצד השני לא לכפור בטובתו של בורא עולם ובנסים הרבים שרואים במוחש ובנוסף לא להיכשל בדיבת הארץ".
נתנאל לייפר, עורך, 'כיכר השבת'
"יום העצמאות, הוא בשבילי יום של שמחה. כן פשוט כך. שמחה שאנחנו לא חיים תחת איזה פריץ פולני, לא חוששים מפרעות של קוזקים ויכולים לקיים את התורה והמצוות בכיף ובנחת. נכון, לא הכל מושלם פה, ודרך החגיגות לא משקף את הבעת השמחה היהודית האותנטית, אבל כאן נתונה הרשות לכל אחד לשמוח בצורה בה הוא רואה לנכון לשמוח ולהודות על כל הטוב שיש לנו, ויש לנו ב"ה הרבה מאד".
ישי לפידות, זמר
"יום העצמאות שלי הוא יום של ציון דרך בתחילת הגאולה המובטחת של עם ישראל בארצו. נכון, שום דבר לא מושלם, וחונכתי כי הגאולה השלמה תיהיה בחפיפה עם רוחניות אמיתית ויהודית. אבל לדעתי ב"ה אנחנו בדרך הנכונה לשם".
עמי מימון, מגיש התכנית חידודון ברדיו 'קול ברמה'
"אני הולך לפי שיטת הרבי מחב"ד שארץ ישראל שייכת לעם ישראל וזה ארץ הקודש, אבל לא "ראשית צמיחת גאולתנו" בשום פנים ואופן. היום הספציפי הזה הוא לחיבור בין חלקי העם לשמירת התורה ומצוות ולשמירה על ארץ הקודש".
אבי מימרן, מגיש המהדורה המרכזית, רדיו 'קול חי'
"יום שמסמל את יום הקמתה של המדינה עם כל המורכבויות, כאשר מצד אחד זה יום שמסמל ניסים גדולים לעם ישראל ומצד שני, מסמל עצב שלמרות הניסים יש הרבה שלא ראו את הניסים הגדולים האלה והקימו פה מדינה חילונית, אבל בכל זאת זכינו ללמוד תורה בארץ ישראל ובנחת - וזה דבר גדול".
יהודה משי זהב, יו"ר זק"א
"יום הודיה ושבח והכרה בטוב. אשרינו שזכינו להיות במקום הזה אחרי אלפיים שנה שהיינו עם נודד והאשימו אותנו בכל צרה ומגיפה בעולם. היום, בזכות מדינת ישראל, יש ליהודי ארבע אמות בעולם. כל מה שקורה פה, הוא שמימי וניסי, בכל תחום: כלכלה, ביטחון והייטק. אני מקנא בבן גוריון, כי בסוף יהיה לו גן עדן כי הוא הקים את המדינה שיש פה כל כך תורה ומדינה שהיא תומכת התורה הגדולה בעולם".
יצחק נחשוני, עורך 'מרכז העניינים'
"לפחות מבחינה משפחתית, זה יום ההצלה שקבעו הורי, שעברו את השואה וזכו לעלות לארץ ישראל. אף אחד לא חשב שנגיע למדינה כמו שלנו, ואני שומר על המסורת של ההורים שלי ומציין את יום ההצלה של ההורים שלי ואת יום ההצלה של עם ישראל".
בועז נקי, איש 'הפלג הירושלמי'
"יום העצמאות נהפך ב"ה לאדם הדתי ליום שכולו תורה, יום שיש בו חופש אז אתה רואה שהרבנים והמרצים הבכירים מגיעים גם ל-16 מקומות ביום לשאת הרצאות מהבוקר עד הערב. יום של חשבון נפש מה יהיה עם גזירת הגיוס וגזירת החינוך אבל יום שבו אדם צריך להגיד לקב"ה תודה שאחרי שחשבו שאחרי 30 שנה לא יישאר פה אדם חרדי, הציבור החרדי גדל והתעצם עד כדי כך שהוא כבר מפחיד אותם, עד שההגנה הטובה ביותר הוא ההתקפה עלינו".
איציק סודרי
"נס גלוי לעם היהודי ולהקמת עולם התורה, למרות שמקימי המדינה לא התכוונו לכך".
פייני סוקניק, פעילה חברתית
"חלק מהקשר שיש לנו עם המדינה. קשר שהוא קיים, גם אם לפעמים הוא מורכב יותר. סבים וסבתות שלי הגיעו מאירופה, אחרי השואה ומהם למדתי להגיד תודה על העובדה שיש לנו ארץ ומקום לחיות חיי אמונה ולקיים מצוות בצורה מאפשרת ובטוחה אז אני מודה לאלוקים, בשמם של אלו שלא היה להם מקום, על זה שיש לנו את המקום הזה.
"כחברה, אנחנו מספיק גדולים ומספיק יציבים כדי להפסיק רק להתגונן ולהתחיל לקחת את החלק שלנו ואת האחריות שלנו על המדינה שלנו. הגיע הזמן".
שרה פכטר, עיתונאית וסופרת
"גם אם אנחנו לא חוגגים את היום הזה בצורה שהמדינה חוגגת אני חושבת שזה באמת יום חג כי הקב"ה נתן לנו מדינה. סבתא שלי היא ניצולת שואה, ולנו יש ארץ. את ארץ ישראל. אי אפשר לזלזל בדבר הגדול הזה".
יצחק פלדמן, עיתון 'בקהילה'
"יום שבו הוסרה ממני הדאגה שהייתה נחלת סבי וסבתי - היכן לגדל בביטחון וגאווה את ילדיי ונכדיי".
חיים פסל, 'מרכז העניינים'
"מבחינה ציבורית יום העצמאות הינו יום שבו ניתן היה עם קצת יותר מחשבה לנצל להבנה ולגשר בין הציבור החרדי והחילוני במדינה. מבחינה אישית, זה יום נוסף שניתן לנצלו ללימוד התורה".
אלי פרידמן, זמר
"רואה ביום הזה חג אזרחי, לא דתי. אני קיבלתי על עצמי את מה שקיבלו ר' משה פיינשטיין ור' אהרן קוטלר מהרב חיים צימרמן. כל המשנה הסדורה בעניין הזה מובאת בספר תורה לישראל. ע"ש".
שלמה קוק, עורך עיתון 'בקהילה'
"בכל 365 ימות השנה אנחנו מודים על הנס המופלא הזה של הקמת מדינת ישראל, ועל אחת כמה וכמה ביום שזה קרה. אנחנו לא עוצמים את העיניים ומודים לקב"ה על הנס, כפי שהגדיר זאת מרן הרב עובדיה יוסף, את המדינה כ'אורות וצללים'. מצד אחד תורה בכמות כפי שלא הייתה ומצד שני יש כאן חילוניות כפי שלא היה בעבר.
"באופן שני, מכיוון ואנחנו אנשים עובדים, וגם לילדים יש חופש ביום הזה, אז אנחנו בהחלט משתדל לנצל את היום הזה גם לשיעורי תורה במסגרת 'בר בי רב', שנה שעברה לדוגמה השתתפתי בשיעור שלא כל כך מוכר במגזר שלנו, אותו מוסר חבר מועצת גדולי התורה הגר"י זילברשטיין, וגם מקדישים זמן למשפחה ולילדים".
אבי רבינא, 'כיכר השבת'
"כאדם חרדי אין ליום הזה שום ערך מלבד יום חופש מהעבודה".
אלי רוטמן, 'כיכר השבת'
"כלום. לא מצליח להתחבר לרגשות לאומיים. המיקום הגיאוגרפי שבו נולדתי - ישראל - לא גורם לי לתחושת שייכות לדבר הזה שנבנה סביבו שקוראים לו מדינה.
"ולא בקטע אידיאולוגי, אנטי-ציוני או משהו. מה כן? הראיה שלי את עצמי כאינדיבידואל, כפרט, ולא חלק ממשהו טכנוקרטי, שלטוני, עליו החליטו אחרים לפני 71 שנה, הרבה לפני שנולדתי. כך הייתי מרגיש (או, יותר נכון: לא מרגיש...), גם אם הייתי נולד בשווייץ, בארה"ב או בכל מקום אחר.
"מיותר להדגיש, או שלא, שאין קשר בין הניתוק הרגשי מסמלי שלטון כלשהם, לבין החיבור - אותו אני כמובן כן חש - ללאומיות בהקשר העממי; הייעוד המשותף כחלק מעם ישראל".
דודי שוומנפלד, רדיו 'קול ברמה'
"אבא שלי, ניצול שואה, לא היה חוגג אבל היה מאוד מבסוט מזה שמישהו הרים פה משהו מאוד גדול, ויכולים לשבת פה וללמוד. אנחנו לא יכולים לחגוג כי סיפרו לנו שביום העצמאות הראשון רקדו הורה בכיכר השבת עם שטריימלים, אבל אומרים היום בשם ה'בית ישראל' מגור כי מי שרוקד ביום הזה, לא יוכל לרקוד בביאת המשיח.
"אליה וקוץ בה. אנחנו משתתפים בשמחתם, כי אחרי הכל אי אפשר להתעלם מכמות התורה וכו' שיש היום והמדינה מתקצבת את זה, אבל 'הלל' אי אפשר להגיד כי לפי ההלכה, אומרים הלל רק על ניסים שהם למעלה מדרך הטבע, ונס הקמת המדינה הייתה עם מלחמה אז לא אומרים הלל, אבל כמובן שאנחנו לא עצובים ביום הזה".
אליעזר שולמן, עיתון 'משפחה'
"יום העצמאות הוא עבורי יום מורכב של חשבון נפש. התחושות אמביוולנטיות מאוד. מחד כמי שעוסק במהלך השנה בסיקור התחום הביטחוני בעיתון משפחה אני מודע לחסדי שמים יום יום. מאידך, כעורך 'חדשות משפחה' אינני יכול להתעלם מהאתגרים העומדים לפתחי היהדות החרדית. צביונה החילוני המובהק של המדינה כמו גם הפגיעה המתמדת בקדשי ישראל בשורה ארוכה של נושאים שהם מרכז ההוויה של כל יהודי שומר תורה ומצוות.
"אני לא אומר הלל ביום הזה. במקום זה אני מעדיף להתפלל, כפי שאני עושה מדי יום, בהודאה על העבר וההווה ובתפילה על העתיד שהקב"ה שעמד לנו בכל הדורות ימשיך להשפיע עלינו בחסדו ברוחניות ובגשמיות".
הצגת כל התגובות