בימים האחרונים של בין הזמנים, אירע כזכור אסון, כאשר ילד חרדי בן 11 יצא לטיול בצפון הארץ, יחד עם אביו, וסמוך למעיין עין כובס, התמוטט לפתע האב ואיבד הכרה, ככל הנראה בעקבות מכת חום.
בנו בן ה-11 הסתכל סביב, ולא ראה אף אדם באופק. הוא לא היסס, והתקשר באמצעות הטלפון הכשר של אביו למשטרה, שם העלו מיד על הקו את מוקד מד"א.
"אבא שלי שוכב פה ממוטט, הוא כנראה באפיסת כוחות", נשמע הילד אומר בהקלטות שנחשפו היום (חמישי) בגלי צה"ל. "תן לי בבקשה מישהו מבוגר שנמצא לידך", ביקשה החובשת במוקד, יאנה חוש, שנענתה מיד על ידי הילד הצעיר: "אין לידי מישהו מבוגר. זה רק שנינו, אנחנו עכשיו באמצע ההר".
החובשת ניסתה להבין מה מצבו הרפואי של האב, ועל איזה רקע התמוטט, על מנת שתוכל לתדרך את הילד, כיצד עליו לפעול, במטרה לשפר את מצבו של אביו. "כשאתה קורא לאבא, הוא עונה לך? יש לו מחלות כלשהן? הוא שתה?".
הילד ענה כל הזמן בקור רוח ובאופן בוגר ואחראי: "הוא נושם, אבל הוא ישן. לא נראה לי שיש לו מחלה, אני חושב שהוא פשוט באפיסת כוחות. אנחנו הולכים כבר שעתיים במסלול, והוא שתה הרבה. באיזשהו שלב הוא אמר שהוא לא יכול יותר ללכת".
לבקשתה של החובשת במוקד, הילד מצא בתיק הגב של אביו מחוסר ההכרה שוקולד, ומרח לו אותו על החניכיים, למקרה שההתמוטטות של אביו היא על רקע נפילת סוכר. הוא בדק את צבע השפתיים של אביו ואת חום גופו. משהיה חם למגע, לקח בהנחיית החובשת במוקד בקבוק מים קרים, והניח אותו על גופו של אביו.
הילד תפקד באומץ לב ובנחישות, המשיך לקרוא לאביו, ולא התייאש לרגע. הוא הטה את ראשו, והרטיב מגבת רטובה שמצא, על מנת להניח על מצחו, ולקרר אותו. כל זאת כשהוא נשמע לתדרוך הטלפוני מהמוקד.
המוקדנית ביקשה מהילד לנסות לאתר אנשים בסביבתו, אך לא היה אף אחד בקרבת מקום. בן ה-11 לא איבד עשתונות, והמשיך להקשיב להנחיות הרפואיות, תוך שהוא מכווין את הכוחות שבדרכם אליו. "הוא פקח קצת את העיניים", אמר הילד בקור רוח, ומרח עוד שוקולד בפיו של אביו, לבקשת המוקד.
הילד העריך בעצמו את זמן ההגעה מהכביש אל אביו ואליו, בחצי קילומטר לערך, והמשיך לתת לחובשת במוקד מידע על מיקומם. זהו המידע שבזכותו הצליחו בסופו של דבר צוותי מד"א לאתר אותו ואת אביו, בסיוע איכון הטלפון של האב ע"י המשטרה. "כל הכבוד לך", שיבחה החובשת את הילד, כל העת, כששניהם שומרים על רוגע וקור רוח.
"אני מבקשת ממך לצעוק חזק", ביקשה יאנה מהילד, כשצוותי הפינוי היו קרובים למקום, "ברגע שאתה שומע את המסוק ששלחנו, אמבולנס או משטרה, אתה מיד אומר לי".
כחצי שעה מתחילת השיחה, אנחת רווחה של ממש נשמעה בשני צדיו של הטלפון, כשלמקום הגיע צוות ראשון של מד"א: "זה שמעון ביסמוט הפראמדיק. הגענו אליהם, והכל בסדר". "יש!", צעקה בקול שקט החובשת במוקד, ושיבחה את הילד הגיבור, ששמר על קור רוח והציל את חייו של אביו.
האב קיבל טיפול רפואי מציל חיים מהחובשים והפראמדיקים, ופונה במסוק צבאי כשהוא מורדם ומונשם, להמשך טיפול בבי"ח. לאחר כמה ימים, הוא שוחרר מבית החולים זיו בצפת, כשמצבו טוב.
חובשת רפואת חירום במוקד 101 של מד"א יאנה חוש, סיפרה: "אלפי שיחות מתקבלות בכל יום במוקד, וכל חובש במוקד כמוני, מסייע לכ-150 אזרחים במצבי חירום רפואיים שונים, מדי יום ביומו. עם זאת, מעולם לא חשבתי שאפגוש בקו הטלפון ילד בן 11 עם כזאת בגרות ונחישות, שיציל את אביו, כשהוא לבדו, באומץ לב ובקור רוח".
יצוין, כי למרות ששוחרר לביתו, עדיין נדרשות תפילות להחלמתו המלאה של האברך. שמו: בנימין בן תרצה, לרפואה שלימה, בתוך שאר חולי ישראל.
הצגת כל התגובות