המקובל הגר"ד קוק שר במחאה מפתיעה

אמש (חמישי), נכנס המקובל הגאון הרב דב קוק אל אולפן הקלטות לאחר שקרוב לעשרים שנה שהרב לא היה באולפן, וכל זאת בכדי לתאר ולהעביר בשירה את ההרגשה שעוברת על יהודי מאמין לנוכח חילולי השבתות המתרבים לאחרונה בארצנו הקדושה ובפרט בעיר הקודש טבריה.

הכל התחיל ביום ראשון השבוע שלאחר שסיים הרב את תפילת מעריב הארוכה כדרכו, הרב התקשר אל אחד מקורביו וביקש אם אפשר לאתר את השיר "שרפה".

השיר "שרפה" הוא שיר שנכתב והולחן בשנת 1938 על ידי המשורר היהודי-פולני מרדכי גבירטיג בעקבות פוגרום פשיטיק. לפני כ-20 שנה הגר"ד קוק שר את המילים המתארות את צער חילול השבת שהיא כשריפה בוערת.

כאמור, ביום ראשון ביקש הרב את השיר וביקש לפרסמו שוב, ולהביע את הכאב והצער על חילולי השבת בעיר טבריה, ולרמוז כי שריפה באה בעקבות חילולי שבת כמו שאמרו חז"ל "אין הדליקה מצויה אלא במקום שיש חילול שבת". אך לא איסתייעא מילתא ולא נמצאה הקלטת הישנה וכך לא פורסם השיר בזמן כבקשת הרב.

יומיים לאחר מכן, טבריה עלתה בלהבות כאשר שבעה עסקים נשרפו כליל, מקרה שלא קרה כמותו בטבריה מעולם.

לאור זאת, אמר הרב כי ראוי לחזור ולפרסם את השיר "שריפה" ולהביע את הכאב העצום על חילולי השבת, וכך בצעד מפתיע הגיע הרב במיוחד לאולפן ההקלטות של דודו בלוקה כדי לשחזר את השיר "שריפה".

הרב פתח בניגון "בואי בשלום" ולאחריו הוסיף ואמר כי 'זה בימים טובים וזה מה שראוי להיות, אך בעוונתינו הרבים המצב לא כך, המצב קשה ביותר, וקשה לשיר את השיר הזה, ירדנו פלאים קרה מה שקרה, והשיר הבא יבטא איך ירדנו "מאיגרא רמא לבירא עמיקתא", ואז פתח בקול רוטט ובבכי את השיר "שריפה".

מיד לאחר השיר "שריפה" אמר הרב 'ועכשיו שיר להתפלל שהדברים יפעלו גם בשמים ולא רק בארץ וזה עיקר הענין' ופתח בניגון שמח "ואני תפילתי לך ה' עת רצון", וסיים הרב את השיר ואמר: 'זוהי האלימות המילולית היחידה שלנו ואין לך אלימות מילולית נפלאה וגדולה מזו שכל דבר אחר הוא אפס לגביה ואכן כוחנו בפה וקול יעקב שלנו, קול שלומי אמוני ישראל, ינצח את ידי עשו המחללות שבת, תזכו למצוות'.

מילות השיר "שריפה"

שְׂרֵפָה, אַחִים, שְׂרֵפָה!
עֲיָרָתֵנוּ בּוֹעֲרָה כֻּלָּהּ,
בָּה רוּחוֹת שְׁחֹרוֹת יִסְעָרוּ,
לַהֲבוֹת חֻרְבָּן יִבְעָרוּ,
עִקְּבוֹתֶיהָ לֹא נִשְׁאָרוּ,
הִיא עוֹלָה בָּאֵשׁ.

וְאַתֶּם חוֹבְקִים יָדַיִם
בְּלִי הוֹשִׁיט עֶזְרָה,
בְּלִי כַּבּוֹת אֶת אֵשׁ הַלַּהַב,
אֵשׁ הָעֲיָרָה.

שְׂרֵפָה, אַחִים, שְׂרֵפָה!
קְרוֹבָה, חַס וְחָלִילָה, הַשָּׁעָה,
כִּי הַלְּהָבוֹת יַתְמִידוּ,
אֶת כֻּלָּנוּ פֹּה יַשְׁמִידוּ,
רַק שְׂרִידֵי קִירוֹת יָעִידוּ
מַה שֶּׁפֹּה הָיָה.

וְאַתֶּם חוֹבְקִים יָדַיִם
בְּלִי הוֹשִׁיט עֶזְרָה,
בְּלִי כַּבּוֹת אֶת אֵשׁ הַלַּהַב,
אֵשׁ הָעֲבֵרָה.

שְׂרֵפָה, אַחִים, שְׂרֵפָה!
רַק בְּיֶדְכֶם בִּלְבַד הִיא הָעֶזְרָה.
(שכולם ישמרו שבת
זה העזרה היחידה שאפשר
זה העזרה ב-ה' הידיעה)
חִישׁ הוֹשִׁיטוּ יָד אוֹהֶבֶת
וְהַצִּילוּ מֵהַמָּוֶת,
בְּדַמְכֶם כַּבּוּ שַׁלְהֶבֶת,
חִישׁ כַּבּוּ בְּדָם.

מֵרָחוֹק אַל תַּעֲמֹדוּ,
כִּי הָאֵשׁ עוֹלָה.
אַל נָא תְּחַבְּקוּ יָדַיִם,
הַשְּׂרֵפָה גְּדוֹלָה!