לפני 127 שנים, בעיירה גורה ליד העיר ורשא בפולין, נולד התינוק איצ'ה מאיר לוין, נכדו של אדמו"ר ה'שפת אמת' זי"ע, ולימים חתנו של האדמו"ר ה'אמרי אמת' ומנהיגה הבלתי מעורער של תנועת אגודת ישראל.
בשעת הברית אמרה אם אמו 'השפת אמת' – קוראים לו מאיר, הוא עוד יאיר...
בממשלה הזמנית, ובממשלה הראשונה והשניה כיהן לוין בהוראת מועצת גדולי התורה כשר הסעד במשך 3 וחצי שנים ובכך שבר שיא של למעלה מ-60 שנים שבמהלכן לא כיהן שר חרדי אשכנזי במדינת ישראל, רק בתשע"ה ממשיך דרכו יעקב ליצמן, נהג כמותו.
ספר תורה שרוי בצער - בכלא פולני
ר' איצ'ה מאיר נילווה לחמיו בכל מסעותיו בארץ הקודש מה שגרם לו להיאסר בכלא הפולני. מסופר שבעיצומה של סעודה שלישית בשבת קודש בביתו, התפרצו לבית שוטרים והובילו אותו לבית המעצר. הגורם למאסרו היה יהודי בשם אלפרן שנתפס על הברחת סמים מפולין לגרמניה, אלפרן שהיה לקוח בבנק "אגודה" בהנהלתו של לוין נחשד ששיתף אתו פעולה.
במהלך החיפושים בביתו של לוין נמצאה שקית ובה אבקה חשודה בסמים שמיד נלקחה למעבדה, ומאידך גרמה ללקיחת לוין עצמו לבית האסורים. רק במוצ"ש בשעה 10 בלילה אשתו של לוין הוכיחה למשטרה הפולנית כי שנה קודם לכן שקית העפר ניתנה במתנה לאדמו"ר בביקורו במערת המכפלה, והיא מכילה רק עפר "ארצי-ישראלי" ולא סמים ח"ו.
לוין כיהן כחבר הקהילה היהודית בוורשא, ופעל גדולות ונצורות לעם ישראל. כהערת אגב יש לציין באותם ימים כיהנו כחברי פרלמנט באירופה או כחברי הקהילה גאוני עולם כרבי יהודה לייב צירלסון, רבי מאיר שפירא, רבי מנחם זמבא, רבי יוסף כהנמן ועוד רבים.
מלחמת היהדות החרדית בפולין והתנגדות גדולי הונגריה
בפולין היה לוין ליד ימינו של חותנו האמרי אמת מגור, ולסמל של הלוחמים נגד הציונות, והציונות לחמה בו יחד עם חברי המזרחי. 'הצעיר השחור' הוא כונה, והיה לסמל של יהדות פולין החרדית. הוא ניהל בתרצ''א את מסע כיבוש הקהילות מידי הציונים בכל פולין והצלחתו האדירה הרעישה את פולין. הציונים ניהלו מלחמה כבידה נגדו, אך חותנו ה'אמרי אמת' מגור אמר, כי הם מדברים נגדו (הרי''מ לוין) אבל מתכוונים נגד החומש, והצביע על חומש שעמד על השולחן.
באותן תקופות כאשר קמו לאגודת ישראל מתנגדים גם בתוך היהדות החרדית כשבראשם עומד האדמו"ר ה'מנחת אלעזר' זי''ע ממונקאטש, שלא התגוררו בפולין ולא חפצו שאגודת ישראל תתפשט גם להונגריה, כיוונו אף הם את חיציהם נגד לוין. ידוע פירושו המפורסם על האמרה "א קמצא ובר קמצא חרוב ירושלים", שלטענת האדמו"ר כוונתו של המאמר על "קומוניסטים מזרחיסטים ציוניסטים אגודאיסטים", שכולם אותו הדבר.
אגודת ישראל עולה בחומה
במשך כל השנים התנגדה אגודת ישראל לפעול להקמת מדינה יהודית חילונית. חילוקי דעות פנימיים בין חברי מועצת גדולי התורה בכנסיה הגדולה במרינבד בשנת תרצ"ז, האם להסכים למדינה יהודית חרדית. היו ששללו מכל וכל, והיו שצידדו בעד. הרב לוין כותב במכתביו באותה תקופה את דעתו כפי ששמע מראשי מועצת גדולי התורה, הגרח"ע גרודזינסקי והאמרי אמת מגור, שאין טעם לעסוק בשאלה זו כי אין הבריטים מתייעצים איתנו, אך במקרה ודבר זה יצא לפועל על כל שומרי התורה והמצוות להתאחד בשביל להעמיד את המדינה על בסיס חוקי התורה והצביון היהודי. הוראה זו הובילה אותו בשנת תש''ט להציע את ההחלטה לחזית הדתית המאוחדת שהוקמה בברכת מועצת גדולי התורה. (אין לערב עם החזית הדתית של שנת תש''ך שאליה התנגד הרב מבריסק).
בשנת תרצ"ו (1938) הוקמה ועדת פיל בשביל לנסות לפתור את בעיית המדינה היהודית. הגאון הגרי"צ דושינסקי הופיע בפני חברי הוועדה בירושלים ודרש מהם שהפתרון יהיה פתיחת שערי הארץ ועליה חופשית. הוא לא דרש ולא הזכיר הקמת מדינה יהודית. לאחר תקופה פרסמה הועדה את מסקנותיה ולא הסכימה לפתיחת שערי הארץ ליהודים באופן חופשי ואף צמצמה יותר את עליית היהודים. לרגל המחאה הוקמה ועדה נוספת בנידון.
המצב בפולין היה קשה ביותר מבחינה חומרית והיהודים הפולנים שוועו לעלות לארץ. התקיים לראשונה כינוס ענק של כל יהדות פולין, שהתכנס למחות על גזירות הבריטים ואף דרש להעביר את המנדט מהבריטים לאמריקאים. היה זה הכינוס הראשון שהשתתפו בו כל התנועות היהודיות הציוניות והלא ציוניות, והוא הדהד בכל רחבי העולם היהודי. על הכינוס כתב עיתון 'דבר': "לא היה כמותו הן במספר ציריו והן באחדותו כי הקיף את כל המפלגות למן פועלי ציון שמאל, ועד 'אגודת ישראל'".
בכינוס, תנועת "אגודת ישראל" הביעה תמיכה במלחמה המאוחדת של העם היהודי על עליה חופשית לארץ ישראל. כותרת העיתון לאחר הכינוס מסרה לנו על "קיבוץ 3 וחצי מליון יהודים" (מה מצער שהדבר לא אירע, ורובם נרצחו ע"י הנאצים ימ"ש. י"ש). בכתבה המרגשת העלו על נס את נאומו של לוין: "רושם גדול עשה נאומו של מנהיג 'אגודת ישראל' יצחק מאיר לוין, שהכריז על תמיכתה המלאה של העם היהודי על ביתו בארץ-ישראל". בנאומו הוא חזר על עמדת גדולי התורה במרינבד כי מדינה יהודית חייבת לקום אך על פי התורה, אך הציונים והקנאים הסבירו את דבריו כתמיכה במדינה יהודית ציונית.
מרתק לדעת שבאותה עצרת נאם דרך הטלפון דוקטור חיים ויצמן, לימים נשיאה הראשון של מדינת ישראל, והתקבלה החלטה לפה אחד שבה דרשו המפלגות הציונית מממשלת בריטניה שלא תאכזב את האמון שהעם היהודי שם בה בהתחייבותה לעם היהודי.
לאחר פרסום העצרת המאוחדת של התנועה הציונית, המזרחי ואגודת ישראל, מתנגדי לוין מהונגריה, שהמצב הכלכלי והיהודי שם היה משופר יותר, זעמו עליו, וטענו כי הנה העצרת המאוחדת הוכיחה שכולם אותו הדבר. דבר שלא היה לו שחר.
חתימתו על מגילת העצמאות וההישגים ליהדות החרדית
בקום המדינה לוין חתם על מגילת העצמאות לאחר הוראת גדולי ישראל חברי מועצת גדולי התורה. בשעת ההכרזה על מדינת ישראל בה' באייר הוא נתקע בארצות הברית והפסיד את הטקס על הכרזת העצמאות המפורסמת בנשיאותו של דוד בן גוריון.
מתקופה זו ואילך לאחר קום המדינה, החליטו המוסדות המוסמכים של אגודת ישראל בראשות חברי מועצת גדולי התורה ובראשם הרב מטשעבין, הרב מפוניבז, רבי מאיר קרליץ, האדמורים מסדיגורה ומסערט, רבי זלמן סורצקין ואחרים, כי אגודת ישראל מכירה דה – פקטו (עובדתית) במדינה היהודית, והחלו ללחום למען הצלת היהדות החרדית. יוצאי פולין וליטא, שחוו את המלחמה האכזרית של הציונים באירופה נגד כל דבר שקדוש ויקר ליהדות החרדית ידעו כי הדרך הנכונה להילחם בהם בארץ הם כפי שלחמו בפולין ובליטא, בועדות הקהילה היהודיות שהוקמו, ושתמיד לחמו בהם מבפנים כהוראת החפץ חיים זי''ע.
לוין היה זה שקיבל את מסמך הסטטוס קוו המפורסם מראשי הסוכנות היהודית, ובשנות שבתו הראשונות בממשלה היהודית הצליח לבנות את התשתית ליהדות החרדית המאורגנת, ולצביון היהודי במדינת ישראל. החוקים של שמירת שבת במרחב הציבורי, מטבחים כשרים במרחב הציבורי, דיני האישות על פי התורה, הפטור מגיוס לבני הישיבות, הפטור לגיוס בנות דתיות, ושאר חוקי היסוד המעניקים ליהדות החרדית את האפשרות לחיות במדינה היהודית נזקפים לזכותו.
הצגת כל התגובות