ההילולה של בעל מסילת הישרים • תולדותיו

(צילום: באדיבות המצלם)

עם ישראל מציין הערב (שלישי) ומחר את יום פטירתו ה-274 של רבי משה חיים לוצאטו, המכונה הרמח"ל זיע"א, מחבר ספר המוסר המפורסם 'מסילת ישרים', ספר שאף זכה לימים לשבחים רבים מאת הגר"א מווילנא.

רבי משה חיים לוצאטו נולד בשנת תס"ז באיטליה לאביו רבי יעקב ולאמו מרת דיאמנטה, ולפרנסתו עבד אביו בעסקי הדגים, בנוסף להיותו תלמיד חכם מופלג, וכאשר מלאו לרבי משה חיים 15 שנים, הוא כבר היה בקיא בכל ספרי התלמוד ואף בכתבי האר"י ז"ל, אותם למד אצל מורו ורבו רבי ישעיהו באסאן זצ"ל.

לאחר שרבו נאלץ לעזוב ולעבור לעיר אחרת על מנת לשמש בתפקיד רב העיר, החל הרמח"ל ללמוד לבדו בביתו, ובשלב כלשהו אף הצטרף לחבורת לומדים צעירים שעסקו בלימודי קבלה, וכשהיה בן 18 הוציא לאור את חיבורו הראשון בשם 'לשון לימודים'.

בשנת תפ"ו הוסמך הרמח"ל לרבנות, ויחד עם חבורת לומדי הקבלה תיקן הרמח"ל סדר מיוחד שבו ילמדו בתורנות רציפה את ספר הזוהר בבית המדרש, זאת בעקבות גזירות שריחפו באותה עת, ולפי המקורות, כשנה לאחר מכן חווה רבי משה חיים לוצאטו התגלות רוחנית של 'מגיד', שגילה לו סודות קבלה רבים, דבר שגרם לתלמידיו להעריץ את רבם.

בין תלמידיו היה גם רבי יקותיאל גורדון, שאף גילה ברבים את דבר קיומו של ה'מגיד' הנסתר, ובמספר מכתבים ששלח לווינה, עבור אחד מרבני המקום, הוא תיאר את קדושתו ומעלתו של הרמח"ל, כאשר עותקים של המכתבים נשלחו גם לרחבי אירופה, ולאחר שהגיעו לידיו של הרב משה חגיז, מגדולי הלוחמים נגד תנועת השבתאות, חישב הרב חגיז את הרמח"ל כשבתאי רח"ל, מה שגרם לשליחת מכתבי אזהרה חריפים לרבני וונציה, שפנו בעקבות כך לרבו של הרמח"ל, הרב ישעיהו באסאן, על מנת שיביע את דעתו בנושא, פעילות שגרמה לסערה גדולה.

בשנת ת"ץ אולץ הרמח"ל להפקיד את כתביו בכספת מיוחדת, ואת המפתחות החזיקו בית הדין של וונציה, ורבו של הרמח"ל, ובנוסף חויב הרמח"ל להישבע בשבועה מיוחדת שלא להפיץ את תורתו הנסתרת של ה'מגיד'.

כמה שנים לאחר מכן ביקש מרבו רשות להדפיס באמסטרדם את ספרו 'מאמר הוויכוח' העוסק בדרכי תורת הקבלה, ולאחר שקיבל את הסכמתו, נערך המהר"ל לעניין, וכששמעו מתנגדיו כי הוא מתכוון לנסוע לאמסטרדם, החלו להפיץ ולפעול בקרב הרבנים בטענה כי הרמח"ל מעוניין להפר את שבועתו באמסטרדם, עד שבשלב מסויים נאלץ הרמח"ל להישבע שוב בנושא מחשש לחייו.

בשנת תצ"ה הגיע הרמח"ל לאמסטרדם שם לימד בבית מדרש 'עץ חיים' עבור הקהילה היהודית שהתעלמה לחלוטין מרודפיו, ושם חיבר הרמח"ל את בספריו 'מסילת ישרים' ודרך ה', ובשנת תק"ג עלה הרמח"ל עם רעייתו ובנו לארץ ישראל והתיישב בעיר עכו עד סוף ימיו בהם נפטר לאחר שחלה במחלה קשה.

מרבית ספריו אבדו עם הזמן, אך אלו שנותרו מהווים חלק בלתי נפרד מארון הספרים היהודי, בהם כמובן ספר המוסר הידוע 'מסילת ישרים'.

זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל.