אנו עסוקים בפולמוס עלייה לקברי צדיקים, והיחס לאיסור "דֹרֵשׁ אֶל-הַמֵּתִים".
מזעזע במיוחד שהיו יהודים שלמדו את הלכות "דורש אל המתים" ממוסלמים [!], אחד מאלו היו ר' משה ירושלמי שעלה לארץ ישראל בשנת תקכ"ט (1769) שכותב במפורש שעלינו היהודים ללמוד מהמוסלמים בכל הנוגע לקברי צדיקים.
וכך לשונו: "הם מכבדים מאוד את קברי הקדושים (המוסלמים) וגם הישמעאלים והערבים משתטחים על קברי הקדושים, מתפללים תפילותיהם ונודרים נדרים ונדבות לשמן זית. ובעיני ראיתי כמה פעמים ישמעאלים וערבים השתטחו על קברי הקדושים להתפלל תפילותיהם. ואם ישמעאלים וערבים כך, מה עלינו לעשות! עלינו לקונן יומם ולילה ולבכות על חורבן הבית ועל מיתת הצדיקים והחסידים זכותם תגן בעדינו".
כשקראתי את דברי ירושלמי הנ"ל, נזכרתי בדברי הגאון רבי יוסף משאש, רבה של חיפה, שבתוך תשובה ארוכה על היחס לתפילות על קברי צדיקים, הוא התבטא במילים חריפות, על המון "פתאים" שמדליקים הרבה מדורות, והשיא לדבריו, "העתקה" של מנהגי מוסלמים אלינו ליהודים..
בין היתר נכתב כך: "הרי לך ידידי, שדבר זה להשתטח על קברי הצדיקים, יש לו שורש וענף בש"ס. ואך אם יש מצוה בדבר או לא, הדבר פשוט שאין בזה שום מצוה ולא שום כבוד לצדיקים.. ומזה אתה למד לענין ההדלקה על קברי הצדיקים שאין בה גם היא לא מצוה ולא כבוד לצדיקים.. שבחרו להם ההמון הפתאים להדליק עליו הרבה מדורות.. ודאי שמוציא לעז על כל אותם הצדיקים...
"ואי אפשר להוכיח בשער כי כל המון ישראל נשתקעו בדברים אלו השתקעות גדולה ונוראה, וחושבים את זה למצוה רבה שיש בכוחה לכפר על כל עון וכל אשמה כמעשה הישמעאלים שכיניהם המעריצים את חגי קדושיהם...", (שו"ת מיים חיים, ח"א אורח חיים סימן ר"ז, "מנהג הילולת הצדיקים").
מעניין ביותר שאצל המגזר הליטאי, נראה שמנהג זה של השתטחות על קברי צדיקים, לא התקבל אצל כל גדולי ישראל. משמשו הנאמן של מרן הגרמ"מ שך, ר' רפאל וולף סיפר שכמה פעמים הרב שך היה בעצמו בווילנא בבית הקברות שמרנא הגאון מווילנא קבור שם - ולא ניגש לקבר של הגר"א [!].
שאל אותו ר' רפאל וולף: "למה הרב לא ניגש לקבר?
והשיב מרן הרב שך: "מען איז נישט געגאנגען"! (לא היו הולכים!...).
כמו כן מוסיף הרב וולף, אף על פי שהרב שך היה הרבה פעמים בירושלים, הוא לא הלך לקברי רבותיו שקבורים בירושלים, כגון דודו מרן הגרא"ז מלצר זצוק"ל או מרן הגרי"ז סולוביצ'יק מבריסק זצוק"ל.
בפעם היחידה שהרב שך היה במירון בציון רשב"י ע"פ בקשת מרן הגרי"ז סולוביצ'יק זצוק"ל (היה זה כשהרב מבריסק חלה, והוא ביקש מכמה ת"ח שיתפללו עליו בציון רשב"י) הרי שהרב שך לא המשיך להתפלל בבית הקברות בצפת. שאל אותו ר' רפאל וולף "מדוע לא המשיך גם לצפת?" והשיב מרן הרב שך: "הוא ביקש ללכת למירון ולא ביקש יותר מזה".
בעזרת ה' נזכה בקרוב לתחיית המתים, כך שסוגיה זו של עלייה לקברי צדיקים לא תהיה רלוונטית.
- ישראל שפירא, הינו היסטוריון, השם דגש על ההיסטוריה התורנית של ארץ ישראל, מדריך טיולים, ובעלים של סוכנות הטיולים 'ישראל בשטח'
לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות