קסמים בהלכה // הרב חיים אטיאס

(צילום: שאטרסטוק)

אסרה התרה קוסם מעונן ומכשף, דכתיב "לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ קֹסֵם קְסָמִים מְעוֹנֵן וּמְנַחֵשׁ וּמְכַשֵּׁף" (דברים יח י').

ובגמרא סנהדרין (סה:) "חכמים אומרים מעונן זה אחיזת עיניים" ופירש רש"י "אוחז וסוגר עיני הבריות ומראה להם כאילו עושה דברים של פלא והוא אינו עושה כלום" (ואין זה מה שאנו קוראים היום 'אחיזת עיניים', אלא הוא חלק מפעולת כישוף המטשטשת את ראית עיני הבריות עד שנראין לו דברים משונים (תשובות הגאונים).

ובזמנינו אכן לא מצויים מעשי כשפים שנעשים מעל דרך הטבע ע"י כוחות הטומאה וכדו', אולם מצויים הם קסמים הנקראים 'אחיזת עיניים', שבהם למעשה אין פלא אמיתי שקורא, אלא הקוסם 'אוחז' את עיני המתבוננים תוך כדי עשית פעולות אחרות, עד שנראה בעיניהם כאילו משהו לא טבעי מתרחש.

ונבאר אם מעשי קסמים אלו מותרים בעשיה או בצפיה בהם או שנאסרו גם הם מחמת 'מעונן מנחש ומכשף'.

כתב הרמב"ם (פרק יא מהל' ע"ז הלכה ט): וְכֵן הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַייִם וּמְדַמֶּה בִּפְנֵי הָרוֹאִים שֶׁעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה תִּמָּהוֹן וְהוּא לֹא עָשָׂה הֲרֵי זֶה בִּכְלַל מְעוֹנֵן וְלוֹקֶה. הרי שלמד הרמב"ם שקוסם העושה 'אחיזת עיניים', אף שאינו כישוף ממש – הוא אסור מן התורה. וכן פירש בספר החינוך "ובכלל לאו זה דמעונן אמרו ז"ל (סנהדרין סה:) שהוא מעשה אחיזת עיניים שיעשו בני אדם. וענין זה הוא מין התחבולה שיחבר אליה קלות היד וגבורת מהירותה עד שיראה לבני אדם שיעשה המתחבל עניינים של פלא, כלומר שהם חוץ מן הטבע, כמו שיעשו תמיד המשתדלים בזה, שיקחו חבל וישימו אותו בכנף בגדם לעיני האנשים, ואחרי כן יוציאו נחש, וכן ישליכו טבעת באויר, ואחר כן יוציאוהו מפי אחד מהעומדים לפניהם, וכיוצא בעניינים אלו רבים. וכל אחד מהמעשים הרעים אלו, הוא אסור, והעושו נקרא אוחז העינים, והוא בכלל לאו של מעונן ולוקין עליו".

ואף שהרדב"ז כתב שאין חיוב מלקות מהתורה על אחיזת עיניים, כבר פסק השולחן ערוך כדברי הרמב"ם שזהו איסור מן התורה.

וכן מאחרוני זמנינו יש שפסקו לאסור מלהניח לראות (אף את הילדים) מקוסמים אוחזי עיניים, ואפי' שידוע לכל שאין זה כישוף (שבט הלוי, יביע אומר). וכ"כ בספר ויכתוב מרדכי, בשם הגר"ח קנייבסקי לאסור בין לגדול ובין לקטן.

ובתשובות והנהגות כתב בשם החזו"א שכל שידוע הדבר ואומר כן הקוסם שאין זה כישוף אלא אחיזת עיניים – מותר, ומ"מ אין ראוי לעסוק בדברים אלו אשר לא שמענו מאבותינו שנוהגים כן, ועוד, שיש לחוש שמא חלקם יראו האחיזת עינים ולא ישמעו מה שמפרש שאין זה כישוף ולכן נראה להחמיר. וכן כתב האגר"מ שדעתו להתיר היכן שידוע שאין זה כוחות על טבעיים, אולם אין בידו להתיר כנגד כל האוסרים.
בספר חישוקי חמד כתב בשם הגרי"ש אלישיב להתיר היכן שמראה הקוסם כיצד ביצע את הקסמים, ושוב אין זה אחיזת עיניים.

הזמנת קוסם בפורים או לשמחת חתן וכלה

הזהיר בספר חכמת אדם "על אותם הבדחנים שעושין כדברים אלו על החתונות שעוברים בלאו דאורייתא, והמצוה לעשותן עובר משום לפני עור. ולכן מי שבידו למחות צריך למחות, וודאי שאסור להסתכל ולראותם. אבל אם הוא גוי שעושה נ"ל שמותר לראות".וכן פסק ביביע אומר לאסור קוסם אף לצורך שמחת חתן וכלה, ולהקיל בקוסם גוי לצורך חתן וכלה או שמחת פורים.

• להערות והארות ניתן לפנות כאן