"הלם ותדהמה!"; בשנים האחרונות, עם התפתחות הציבור החרדי לממדים עצומים, אנו למדים על תופעות שלא היו בשנים עברו.
אחת הדוגמאות לכך, היא תופעת הארכאולוגים החרדים שששים ושמחים על כל מציאת כלי עתיק, מזמן התנ"ך וחז"ל. הללו טוענים שללמוד על אותו הכלי, וכך להבין פירוש בפסוק מוקשה בדניאל או להבין פירוש חדשני לדברי חז"ל הסבוכים, זה עצם מבשרה של התורה הקדושה.
אנו כאן לנסות להבין האם אכן, כצעקתה? האם אכן חרדי יכול ליהנות מארכאולוגיה?! ומה אומרים על כך "גדולי ישראל מעתיקי השמועה"?!
• • •
טרם עידן הקורונה צצו כפטריות לאחר הגשם, סיורים וכינוסים העוסקים בארכאולוגיה מזווית תורנית, בעידן הקורונה נערכו שיעורי זום. כמובן שלא השתתפו באותם כינוסים רבנים מהמיינסטרים החרדי, ואף הובאו דוקטורים ופרופסורים מהציבור הדתי לאומי, המומחים באיתור עתיקות מתקופת התנ"ך וחז"ל.
גם בחודשים האחרונים, בשבועונים השונים, נכתבו כתבות העוסקות בארכאולוגיה, בשיתוף ראיונות של מומחים לארכאולוגיה על ערים עתיקות, כגון תל לכיש המפורסמת מבית ראשון, והעיר גוברין אשר בימינו נמצאת בפארק בית גוברין.
באחת הכתבות נכתב אודות העיר יריחו ואתר ההטבלה "קאסר אל יהוד", שהוא אותו מקום בו חצו בני ישראל את הירדן מול העיר יריחו בראשות יהושע בן נון.
באותה כתבה זוהו עוד אתרים מלפני אלפי שנים כמסופר בתנ"ך מאזור יריחו, כגון: "מעין אלישע" שהוא אותו מעין מספר מלכים שאלישע ריפא את מימיו.
הנושא חדר אפילו ליומונים החרדים, וכמה מהם ערכו כתבות על העיר ציפורי, ועבר הירדן המזרחי, וקהל הקוראים התרגש מהממצאים הארכאולוגים המתאימים לדברי חז"ל.
• • •
יש לציין שחיבור כה חזק בין ארכאולוגיה לתורה, כפי שהובן בכתבה, הרי לא כל רבותינו זצלה"ה מסכימים לזה.
ההערה הראשונה שיש לציין, שלא בטוח כלל שהעיר יריחו, לכיש וציפורי של ימינו, הינם המקומות עליהם נכתב בתנ"ך ובתלמוד בבלי. שהרי עם ישראל לא היה בארץ במשך 2000 שנות גלות, והמפות כפי שצוירו בידי המוסלמים שנותרו בידינו, אין עלינו לסמוך עליהם כלל וכלל.
את פרט זה מציין רבינו רשכבה"ג החזון איש זללה"ה שכתב שאין לסמוך על מפת הארץ כפי שמצינו אצל המוסלמים, כיון שמצוי שהעיר נחרבת ונעתקת מחדש למקום אחר.
וכך דבריו: "אין אנו בטוחים אם אפשר לסמוך על מפת הארץ, שלא דקדקו כדברי חז"ל, ושמות הערים ומקומותיהן נשתנו, ויש שנמחקו זכרם ובנו על האומדנות".
ובשל שהיו רבנים מהציבור הדתי לאומי שרצו להקל במצוות שמיטה, ומעשרות כיון שסמכו על מיקומה של העיר בית שאן, שהיא בית שאן של זמן חז"ל בה היו הקלות משמעותיות, כתב מרן החזון איש: "אי אפשר לסמוך על השם, במשך הזמן נהרסו וחזרו ונתיישבו, ופעמים נעתקו מקומן הראשון, ופעמים נשתנו השמות, הרי שאין סומכים על השמות שקורים היום", (שביעית סימן ג' אותיות י"ח י"ט).
קדם לחזון איש הוא הראי"ה קוק, שכתב: "סוף כל סוף, אי אפשר לקבוע מסמרות, על סמך השמות השגורים בין הערבים", (אגרות הראי"ה ח"ב תכג).
בפרק הבא, נביא את דעתו של מרן הסטייפלר אודות הארכאולוגים ש"מזייפים, ובונים, מגדלי צעצועים ושטויות והבלים".
- ישראל שפירא, הינו היסטוריון, השם דגש על ההיסטוריה התורנית של ארץ ישראל, מדריך טיולים, ובעלים של סוכנות הטיולים 'ישראל בשטח'
לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות