הפולמוס על "ארכאולוגיה וחרדיות", האם הולך ביחד? עורר הדים רבים, ובפרט הראיון עם הרה"ג רבי אליהו סולוביצי'ק מאגודת "מטמוני ארץ" שטען שזה שהרמב"ן ז"ל פסק הלכה על סמך ממצא ארכאולוגי שמצא בעיר עכו - שקל עתיק יומין, וכך חלק על שיטת הגאונים, הרי שלכאורה פסיקתו של הרמב"ן, היא נגד שיטתו של מרנא הסטייפלר שכתב באופן תקיף נגד ארכאולוגיה, שהרי מנין לרמב"ן שהשקל היה מזמן חז"ל, ואולי הוא היה זיוף של מוסלמי מאותו תקופה בעיר עכו?!
- האם יהודי חרדי יכול ליהנות מארכאולוגיה?!
- מבהיל: מה סבר הסטייפלר על הארכאולוגים?
- הרב שמנגיש ארכאולוגיה לחרדים: "אין מה לפחד"
ולכן הפליאה אותי תגובתו של אחד הגולשים שטען שגם רבינו הסטייפלר עצמו סמך על ארכאולוגיה לטובת שיעורו של החזון איש הידוע במחלוקתו עם רבי חיים נאה.
בעקבות כך ניסיתי לגשש אחר "שיטת לימודו" של הסטייפלר, אימתי ניתן לסמוך על ארכאולוגים ואימתי לא?
ישנו מכתב מרתק שנשלח על ידי הסטייפלר בשנת תשט"ו (1955) אל הגאון רבי יונה מרצבך, ראש ישיבת קול תורה, שיעזור לו בעניין אורכם של מערות קבורה.
יש לציין שהרב מרצבך החזיק גם בתואר "דוקטור", וכהערת אגב נוסיף שנראה שהרב מרצבך היה הדוקטור החרדי האחרון שכיהן בראשות ישיבה חשובה, שמוכר כאחד מגדולי ישראל.
המרתק לדעת שבתחילת מכתבו מבקש הסטייפלר מרבי יונה מרצבך להדפיס בספריו מכתבים קודמים שכתב לו רבי יונה מרצבך, דע עקא שלימים חלקם צונזרו ב"קריינא דאגרתא".
במכתב, מתדיין הסטייפלר עם רבי יונה מרצבך שהוכר כגאון עצום שהתעסק בסוגיית "שיעורי מידות", ומבקש שיבדוק לו מהם המידות בכוכי קבורה שנתגלו בחפירות ארכאולוגיות.
הסטייפלר כנראה לא פנה לראשונה לגאון רבי יונה מרצבך, בתחילה הוא פנה לברר את הדברים באוניברסיטה במחלקה ארכאולוגית, אך לצערו הוא לא קיבל תשובה.
וכך לשונו: "אולי ידוע לפאר מעלתו כמה בממוצע אורך הכוכין הנמצאים שמלפני אלפיים או אלף ות"ק שנים, אשר לפי זה נוכל לעמוד על שיעור האמה, ע"פ מה שאמרו חז"ל כוכין ד' אמות. אני ניסיתי לכתוב למחלקה ארכאולוגית של האוניברסיטט ולא קבלתי תשובה. אולי אפשר... לברר זה אם ע"י הטלפון או במכתב, בודאי לא ימנע טוב...". עד כאן דבריו.
לא ידוע לנו להיכן פנה הסטייפלר, האם לאוניברסיטה העברית, לאוניברסיטה בר אילן או אוניברסיטה אחרת.
המרתק לדעת שמכתב זה, בוא העיד הסטיייפלר, שהוא פנה לברר אצל ארכאולוגים, הרי שהוא הודפס בספר "קריינא דאגרתא", ח"א מכתב שמ"ב, ובמהדורה החדשה, ח"ב מכתב ת"ד, אולם הקטע שהסטייפלר כותב לגאון רבי יונה מרצבך שבתחילה הוא שלח בקשה למחלקת ארכאולוגיה באוניברסיטה, הושמט.
יש לציין שבספר "עלה יונה" מהדורת ירושלים-בני ברק, תשמ"ט, עמ' קלד נדפס המכתב בשלמותו.
מי אנחנו שניכנס לראשם של "גדולי ישראל מעתיקי השמועה", וכבר חז"ל העידו על "הֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּן שֶׁלֹּא תִכָּוֶה, שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף, וְכָל דִּבְרֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ", אולם שמתי נפשי בכפי, ושאלתי ת"ח אחד שליט"א תלמיד מובהק לסטייפלר זי"ע, שטען לי שהדברים פשוטים:
בזמנו של הסטייפלר לפני שנים רבות ה"השקפה" הייתה שונה משל ימינו, ובשל כך הסטייפלר התכתב עם ארכיאולוגים בני דורו. אומנם לאחר שנים רבות שונתה ה"השקפה", ולכך הדברים החריפים שהתבטא הסטייפלר במהדורות החדשות, נגנזו (ומסתבר שעל פי הוראתו ז"ל), ודפפ"ח!
- ישראל שפירא, הינו היסטוריון, השם דגש על ההיסטוריה התורנית של ארץ ישראל, מדריך טיולים, ובעלים של סוכנות הטיולים 'ישראל בשטח'
לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות