בפרקים הקודמים עסקנו בסיפורי ההסכמות לספרים שניתנו, ובהסכמה שניתנה אך בוטלה - חלקית.
- הרבנים שמצאו דבר חיובי ב"סגר הקורונה"
- סיפור ההסכמה של הרבי ר' זושא על ה'תניא'
- כשההסכמה של הרבנים רק "מזיקה" לספר
הסטייפלר בספרו "קריינא דאיגרתא" כותב שהוא בדרך כולל כותב הסכמה לספרים מפאת רחמנות גם לאנשים שהוא לא מכיר, וארע שהוא כתב הסכמה לספר שיש בו "דברים מוזרים ומקולקלים" ולכן הוא חוזר בו מההסכמה שנתן.
וכך דברי הסטייפלר:
"בעזרת ה' יתברך מודעא רבא.
"הן מפאת מדת רחמנות אני עני נוהג לתת תעודה או מכתב גם לאנשים שאינני מכיר אותם ואת שיחם כשהוא מציג לפני מכתבי המלצה מרבנים ידועים וע"י זה נכשלתי בעוה"ר לתת מכתב על איזו חיבור הנקרא ... וכעת הודיעו לי אנשים נאמנים שנמצאו בתוכו דברים מוזרים ומקולקלים וכו' לזאת הנני מודיע בשער בת רבים כי הסכמתי בטלה ומבוטלת כעפרא דארעא. ובאמת איני מכיר לא את המחבר ולא את החיבור זולת שאולי ראיתי פה ושם מה שהראה לי זה שכתב את החיבור וה' הטוב יכפר על שיגיונות".
יואל אלחנן מאתר "אזמרך בלאומים" טוען שהמדובר על ההסכמה לספר "בית יחזקאל" שכתב הגאון רבי משה יחיאל צוריאל עליו זכה לקבל הסכמה ממרן הסטייפלר[1].
הגאון רבי משה צוריאל, כיום מהזרם החרדי לאומי, למד בישיבת נר ישראל בבולטימור, ובשנות ה-60 עלה לארץ ישראל לעיר התורה והחסידות בני ברק, וחלק מבניו מזוהים עם המגזר החרדי.
על ספרו "בית יחזקאל", רבי משה צוריאל קיבל הסכמה מרבנים מפורסמים בהם הם מרן הגר"ע יוסף, הגרי"י רוּדֶרמן ראש ישיבת נר ישראל וחבר מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל", הגר"ד קאנגלס משגיח ישיבת נר ישראל, אדמו"ר מבאלזוב הגר"י שפירא, הגר"ח זייצ'יק, והשיא כמובן הוא מרנא רבי יעקב ישראל קנייבסקי ה"סטייפלר" שלבסוף חזר בו ממנה.
• • •
מעניין שגם מרן הרב וואזנר זצ"ל חזר בו מהסכמה על ספר מפורסם שעוסק בהלכות שבת, כיון שטענו לו שהספר נהפך לחפש היתרים.
• • •
ערב יום כיפור מרן הסטיפלר ביקש סליחה מהגר"מ צוריאל
שוחחתי עם הרב משה צוריאל במוצ"ש פרשת נחמו, והוא סיפר בהאי לישנא: "לפני 50 שנה כתבתי ספר ראשון שלי בית יחזקאל וכתבתי שצריך לפסוק בארץ ישראל כמו השולחן ערוך, וכתבתי זאת כמו רבי עובדיה יוסף, והסטייפלר כעס ולא הבין, וכשהוא כתב הסכמה הוא לא ראה את הפסק שלי האמור, אלא עבר דף פה ודף שם, ורק אח"כ כשקנאי אחד הראה לו את זה, הוא אמר לי להוריד את ההסכמה.
"אח"כ הוא ביקש ממני סליחה על שהוריד את ההסכמה, זה היה חמש שנים אח"כ, שנה לפני פטירתו, בערב יום כיפור אחרי כפרות הגעתי אליו".
הרב צוריאל מטעים ומבהיר שגם אדם גדול צריך לבקש סליחה כשהוא כועס, וזה כתוב ב"ספרי" סוף פרשת מטות.
[1] על כך שהסטייפלר חזר בו מהסכמתו לספרו של הרב משה צוריאל, כבר נכתב באתר "אזמרך בלאומים", שעוסק בהסברה לציבור הדתי לאומי.
כותב בשם י"מ שאל: "האם מותר לתת הסכמה בכתב לספר שנכתב על ידי דתיים לאומיים? אם זה אסור, מדוע הספר "מקראי קודש" של הרב הררי קיבל הסכמות מהרב עובדיה, הרב אלישיב והרב שריה דבליצקי, וכמו כן ישנה התכתבות עם הרב קנייבסקי?"
על שאלה זאת ענה יואל אלחנן: הסכמות לספרים שנותנים רבנים אינם ראיה לכשרותו של המחבר או לכשרות דיעותיו.. ורבות מהן נכתבות היום גם ללא היכרות מינימלית עם הכותב ואפילו לא תמיד ע"י הרב החתום עצמו. וכבר היו מקרים שרבנים כתבו הסכמות ואח"כ כשנודע להם ממהותו של הכותב חזרו בהם מפורשות (לדוגמא, תשאל את הר' משה צוריאל על ההסכמה שקבל ממרן הסטייפלר על ספרו ועל דרישת מרן הסטייפלר ממנו להוריד את הסכמתו מחיבורו)."
אירוע זה של ההסכמה שניתה ע"י הסטייפלר לרבי משה צוריאל וחזר בו, הם ידועים בנייעס הבני ברקי, אולם מחובתנו לציין מקור כשהדברים עולים באתר "כיכר השבת".
- ישראל שפירא, הינו היסטוריון, השם דגש על ההיסטוריה התורנית של ארץ ישראל, מדריך טיולים, ובעלים של סוכנות הטיולים 'ישראל בשטח'
לפרטים נוספים נא לפנות: sisraerl@gmail.com
הצגת כל התגובות